מחקר מיוחד תחת הכותרת "בין שילוב להתבדלות" שבדק נתוני תעסוקה ולימודי אקדמיה אצל נשים וגברים במגזר החרדי ובוצע על ידי גוון צרויה ופרופ' אביעד רז מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף משרד המדע, בחן בצורה השוואתית כמותית ואיכותנית הבדלים בין שביעות רצון, מחויבות ושחיקה בקרב כ-120 נשים חרדיות שעובדות בהיי-טק בארגונים חילוניים ובארגונים חרדיים-מבדלים.
המחקר שהתחקה גם אחר הקונפליקטים ומנגנוני הסיוע והתמיכה לנשים החרדיות, מצא כי אין כמעט הבדלים בין הפרמטרים שנמדדו בין העובדות, למעט שביעות רצון גבוהה יותר בארגונים חרדיים (ככל הנראה בשל קשרי החברותא החמים בין חברות הצוות החרדיות). המחקר האיכותני העלה חוסר שביעות רצון מהשכר בארגונים חרדיים שהיה נמוך משמעותית מבארגונים חילוניים, והדגיש את תפקידם הקריטי של ארגונים חרדיים בהשמתן, ליווין ותיווך הנדסאיות חסרות ניסיון תעסוקתי.
כיכר השבת מציג נתונים מהמחקר שנאספו לקראת הכנס:
במחקר שערך בנק ישראל נמצא כי אם השכלת האוכלוסייה החרדית תתקרב לזו של האוכלוסייה הלא חרדית, תרומת השיפור ברמת ההשכרה לצמיחה תהיה שווך ערך ל-50 מיליארד שקלים מההכנסה השנתית של המשק, או ל-6,300 שקלים לנפש במונחים של היום.
מרבית האקדמאיות החרדיות רוכשות תארים בעלי אוריינטציה חינוכית, ורק מעטות פונות לתחומים אחרים. עקב כך קיימת במגזר החרדי הצפה של עובדות חינוך אשר מתחרות על מספר מוגבל של משרות. (61.8% בעלות תואר אקדמאי בתחום החינוך). עקב כל חולקים כמה נשים במשרה אחת והיקף המשרה שלהן קטן.
שיעור האקדמאים בקרב הנשים החרדיות בגילאי 25-44 עומד על 12.8% ונמוך בהרבה מהשיעור בקרב נשים לא חרדיות שעומד על 34.2% . מצב זה מקטין משמעותית את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה.
שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות בעלות תואר הוא 76% לעומת 50% בלבד מאלו שאינן בעלות תואר.
בקרב האוכלוסייה היהודית כ-11% חושבים שדי בכך שאחד מבני הזוג יעבוד לעומת החברה החרדית בה חושבים כך 40%.
כמעט ואין נשים חרדיות בשירות הציבורי. אומנם עבר החוק שדורש "העדפה מתקנת" לנשים בשירות הציבורי, אולם בדרך כלל תנאי הסף אינם מתאימים לנשים חרדיות.
הנשים שמצליחות ללמוד תואר אקדמי, לאחר מאמצים גדולים, משפרות את סיכויי ההצלחה שלהן למצוא עבודה וכן משפרות את גובה שכרן החודשי. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2008 שיעור תעסוקת הנשים החרדיות האקדמאיות עמד על 76% לעומת 50% תעסוקת נשים חרדיות שאינן אקדמאיות. גובה השכר החודשי של האקדמאיות עמד על ממוצע של כ-9,000 ש' לעומת ממוצע של כ-5,200 ש' של שאר הנשים.
רק כעשירית מהנשים החרדיות עובדות 43 שעות שבועיות או יותר (לעומת כשליש בקרב היהודיות הלא חרדיות).
בשנת 2011 כ-35% מהנשים החרדיות העובדות עסקו בחינוך, לעומת כ-17% משאר הנשים היהודיות.
נשים חרדיות עלולות להרוויח 15.5% פחות מעמיתה חילונית למקצוע. בתחום הייטק בו עובדות נשים רבות התקבלו דיווחים על שכר מופחת ב30%.
כיום אין כמעט קרנות למלגות לימודים המיועדות לנשים חרדיות.
יעדי התעסוקה לשנת 2020: 63% תעסוקת חרדים הן אצל הנשים והן אצל הגברים. כיוון שהנשים "השיגו" את היעד, הן אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות הממשלתי.
אחוז התעסוקה של נשים חרדיות עומד על 65% בהשוואה ל-73% תעסוקה בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות (פער של כ-8%) לעומת זאת, אחוז התעסוקה של גברים חרדים עומד על 45% בהשוואה ל-81% תעסוקה בקרב גברים יהודים שאינם חרדים (פער של כ-36%).
המחקר יוצג במסגרת כנס "נשים חרדיות בהיי-טק הישראלי - אתגרי שילוב בתעסוקה ובאקדמיה" שיתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ביום חמישי כ"ו בטבת בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה וממשרד הכלכלה, מעסיקים, מנהלי מוסדות אקדמיים ומובילי מדיניות שיציגו את האתגרים העכשוויים העומדים בפני נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק הישראלי, הן ברכישת השכלה איכותית והן בשילוב אפקטיבי בשוק העבודה.
איציק קרומבי, יו"ר משותף בפורום ההייטק החרדי שינהל את הפאנל בנושא מדיניות הממשלה, מציין כי הנתונים במחקר מצביעים על צורך מהותי בקידום והאצת תוכניות השילוב של גברים ונשים חרדיות בעולם ההייטק על מנת לאפשר רווחה כלכלית והגברת הצמיחה במשק.
הצגת כל התגובות