במהלך הימים האחרונים נכנס אל מעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי רב מוכר מהעיר פרנקפורט דמיין שבגרמניה, ובפיו מספר שאלות הנוגעות לטיפול בעניינים היהודים באזור.
הרב תיאר למרן את המצב בעיר, וסיפר כי מבין שבעים אלף יהודים, רובם לא יודעים מאומה ביהדות. "לא שבת ולא מילה, לא כשרות ולא טהרה, ממש גוים לכל דבר". רבי חיים אמר לרב הגרמני: "כדאי להמליץ להם לבוא לארץ ישראל. זו עצמה מצווה. לגור פה".
בשלב זה שאל מרן רבי חיים את הרב הגרמני: "אתם יודעים למול?".
הרב: "כן. אני מל גם קטינים וגם ובעיקר גדולים שחוזרים בתשובה. אבל, מאוד מאוד קשה כי גם אלו שמתחזקים ביהדות ומתחילים לשמור שבת, עדיין קשה להם להסכים למילה, כי הם מאוד חוששים מזה. אני מביא להם רופאים גדולים שיסבירו להם שלא יקרה להם שום נזק".
מרן הגר"ח: "זה דבר גדול מאוד, הלוואי ותזכו כמו יהושע בשעתו, לעשות 'גבעת הערלה'... שתזכו למול את כל אלפי האנשים... ואגב, מצד הדין אפשר היה לכפות עליהם למול, מדין כופין על המצוות. מילה בעל כרחה שמה מילה... אלא שאני לא יודע אם אתם יכולים..."
הרב: "אם אמול מישהו בעל כרחו, זה יהיה האיש האחרון... כי מיד אחר כך השלטונות ישימו אותי על זה בבית סוהר..."
הרב: "יש לי שאלה שמתעוררת הרבה. לפעמים בני זוג יהודים מבקשים שאסדר להם חופה וקידושין כדין. אלא, שהרמה של הידיעה שלהם ביהדות מאוד מאוד קטנה. והם לא שומרים תורה ומצוות, ובמקרים רבים הגבר אינו מהול. כעת, הוא לא מוכן עדיין למול עצמו. האם מותר לסדר לו קידושין. ואז הוא יתקרב יותר לתורה ומצוות ואחר כך אם ירצה השם אצליח לשכנע אותו לעבור ברית מילה?"
מרן הגר"ח: "ערל דינו כגוי לעניין הרבה דינים, ואף שהוא תינוק שנשבה מכל מקום שימול עצמו קודם ורק אחרי זה יתחתן".
הרב: "ואם הוא מבטיח בהן צדקו שבהמשך הוא ימול עצמו? בפרט שהוא רוצה בליבו למול אלא שהוא מפחד מזה".
מרן הגר"ח: "'מפחד' זה לא תירוץ".
הצגת כל התגובות