תלמיד ישיבה שהגיע בימים האחרונים לביתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, שאל אם מותר לו לשהות במהלך חג הפסח בבית משפחתו שלא מקפידה על שמירת תורה ומצוות כלל ואוכלת חמץ במהלך החג.
"אני", סיפר הבחור למרן שר התורה, "זוכה לקיים ולשמור תורה ומצוות כדין כמו כל בן ישיבה, אבל לצערי הרב, משפחתי, הורי, אחי ואחיותי אינם כאלה. הם נוהגים באורח חיים אחר, ואינם שומרים תורה ומצוות כלל, אמנם הם מכבדים את הדרך בה בחרתי ואני מכבד אותם, אך אינם הולכים אחרי. וכעת אני עומד נבוך לקראת חג הפסח".
"ברצוני לחזור הביתה להתאכסן שם", הוסיף הצעיר, "מוכן לי מצות מהודרות ויין כשר ושאר סימני הסדר, אלא שבבית הורי הם אוכלים חמץ גמור, לא מוכנים לנקות את הבית ולא להפסיק לאכול חמץ לשבעה ימים".
"אמי אמרה לי 'תאכל לך מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, אך אל תפריע לנו'. וכעת השאלה היא - אם אשהה עמם בחג, יתכן ואכבד אותם מהמצות ויאכלו איתי בליל הסדר, אבל השאלה אם מותר לי לשהות שם, כי הלכה פסוקה היא שאסור ליהודי לגור במקום שיש בו חמץ שמא יבוא לאוכלו, אפילו אינו החמץ שלו, מאידך אם לא אהיה שם, הם יאכלו חמץ גמור רח"ל, ולי לא יהיה מקום להרגיש בו בן חורין".
על פי המובא בעלון "דברי שיח", השיב לו מרן: "עליך לעשות כל טצדקי ולמצוא כל אפשרות ולחפש מקום אחר ללון בו בימי הפסח, ולא לגור במקום בו אוכלים חמץ גמור. ובודאי תמצא, שהרי כל אחד מישראל אומר בליל הסדר כל דכפין ייתי וייכול..."
מרן הוסיף כי שמע ש"יש שמוכרים חמץ עבור אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אפילו בלי ידיעתם מדין 'זכין', שאפשר לזכות עבור אדם גם בלי ידיעתו. אמנם - אני סבור כי אם היהודי הזה ממשיך לאכול חמץ בפסח, אין המכירה שעושים עבורו שווה כלום כי בזה שאוכל חמץ בפסח מראה בזה שלא רוצה בכלל למכור את החמץ".
הצגת כל התגובות