צו'לנט עם נוגדנים // ח' רציני

(עיבוד: דבי גולד)

נח לא ידע עם מי להתייעץ.

פרומה אשתו לא רצתה להקשיב. בכלל בתקופה האחרונה מאז שהתברר לה שהיא אדם לא חיוני היא הולכת ומסתגרת, סגר בתוך סגר, לא יוצאת ולא קונה, לא מדברת ובקושי סורגת. סגר הדוק ובלי הקלות.

אבל בנושא החיסונים. או או.. יש לה דעה והיא מרצה אותה בפני כל מי שרק מוכן לשמוע.

"אני נגד" תחתום כל ניסיון שיכנוע. ותפנה את החושש התורן לחסדי עמרם.

לכן כשנח נשען ב11 בבוקר עם הפיג'מה על אדן החלון במרפסת ושמע את הכרוז צווח מעל הסובארו, הוא היה ממש אובד עצות. אפשר לומר לראשונה שנח הרגיש לא בנח.

הרמקול הודיע בעברית ואפילו צחה. שכל מי שיבוא להתחסן הערב יקבל יחד עם החיסון גם מנת צ'ולנט! ככה. בחינם.

לנח לא היה ברור אם מזריקים גם את הצ'ולנט או שמקבלים אותו בקופסה עם מזלג, לאכול ממש. וגם לא אמרו אם זה עם קישקע או בלי. אבל צ'ולנט יקבלו. אמרו. לא אמרו, צעקו! רק לא במנגינה הקבועה הזאת של ההספידים.

הקולות בתוכו התווכחו בערבוביא. מחד, יש את העניין של ונשמרתם וכו' וכו'. וגיסו (ז"ל) שאיתו התייעץ כל חייו היה ממש נגד להתחסן.

וגם פרומה מבינה בסריגות ובחיסונים והיא נגד!

אבל מאידך.... איך אפשר לעמוד מנגד הצעה כזו. צ'ולנט! בליל שישי. בחינם!!

מצד שלישי מי ערב לי שההשפעות לוואי של הצ'ולנט קלות יותר מאלו של החיסון?? ואולי השילוב בין השניים עלול להפוך אותי לייצור מפחיד שאפילו מאה חיסונים אח"כ לא יועילו...?

נח הרגיש שהוא מתחיל להזיע. נהיה לו חם. ברגע הראשון חשב שזה מהמתח הנפשי, אבל מיד הבין שהפיג'מה חורפית והשעה כבר עוד מעט 12 ומתחמם במרפסת.

הוא אזר אומץ, התלבש במהירות, וירד למטה לכיוון השטיבלאך. אולי שם מישהו יעזור לו להחליט.

השגוחה כזו לא ראה מזמן. בכניסה לבניין הוא רואה את פייבל מדבר עם לא אחר מאשר יוסף אריה טורנבוים, סגן ראש העיר האחראי על אגף הפישקווילים, ומחזיק תיק "צ'ולנט וקיגל לאגודה ולדגל".

"אתה מטפל בחיסון לצו'לנט?... אהה אה" התרגש נח, "סליחה... בצ'ולנט לחיסון"?

"לא.. לא..." צחק יוסף אריה והניח יד מרגיעה על כתיפו של נח. "אסביר לך. נתקענו עם כמות מטורפת של חיסונים שהתוקף אוטוטו פג, או שהוא כבר פג אבל ממש לפני כמה ימים. ולכן יצאנו במבצע היסטורי כל מי שיבוא להתחסן במנה אחת יקבל מנת צ'ולנט עם קולה! ('את זה הסתירו מאיתנו ברמקול' כעס נח), 2 מנות חיסון - 2 מנות צ'ולנט. 3 מנות וכו' וכן על זה הדרך".

"ללא הגבלה???" כמעט התעלף נח. "זה ליל שישי, כן?" רק ווידא שהסגן לא יצא מדעתו.

"בטח עם הגבלה", הסתייג מיד האחראי אגף, "מוגבל לליטר חיסון ולקילו צ'ולנט, או עד גמר המלאי. המוקדם מביניהם!"

נויח רץ את המדרגות הביתה. פרומה תסכים. אין שאלה בכלל.

הוא שמע מאחוריו את סגן ראש העיר יורה במהירות של סוף פרסומת ברדיו "בכפוף לתקנון המבצע, לא כולל בשר, אין העיריה ומי מגורמיה אחראים על כל נזק ו/או פגיעה שתיגרם בגוף או בנפש, המבצע לא מיועד לקבוצות סיכון ו/או לבעלי לב חלש".

•

למשפחה, בערב, הרופאים התעקשו שנח לא מת מקורונה. גם לא מהחיסון.

מנת ייתר ל"ע.