פרק ד': מרן הגרי"ז סולובייצי'ק מבריסק מעולם לא עלה להתפלל בציון הרשב"י במירון. אפילו כשעלה לארץ ישראל והגיע מכיוון סוריה, הוא לא התעכב בקברי הגליל, אלא נסע ישר לירושלים עיר הקודש.
- קבר הרשב"י חשוב יותר מהכותל המערבי?
- להסיר קטע מהזוהר? כך הגיב הגר"ח קנייבסקי
- היחס הליטאי להילולת הרשב"י בל"ג בעומר
רק לעת חוליו, הוא שלח תלמידי חכמים מפורסמים להתפלל עליו בקבר רשב"י בהר מירון, והתבטא שמסורת מאביו הגר"ח מבריסק זי"ע שהמקום מיוחד להתקבל התפילות.
היה זה בחודש אלול תשי"ט (1958) כשהרב מבריסק נחלה, ושלח את תלמידיו הגראמ"מ שך בראשות משלחת תלמידי חכמים ביניהם רבי אהרון ליב שטינמן, רבי יהודה שפירא, רבי חיים שאול קרליץ, רבי שאול ברזם, רבי יוסף ליס, רבי מאיר גריינמן, רבי דוד פרנקל, הרב ברלין, והרב ברטלר, כדי להעטיר תפילות על מצבו הרפואי (הובא ב'קובץ גיליונות').
לצורך נסיעה שמטרתה היא 'השתטחות בקברי צדיקים גרידה', הגרי"ז סולובייצ'יק התנגד מפאת פסקו המפורסם של הרמב"ם: "ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (פ"ד מאבל ה"ג).
את זאת אנו למדים מתשובתו של הגאון רבי אליהו מן בשם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שפורסמה במוסף שבת קודש של 'יתד נאמן' (מצורף צילום) עדות מאת הגרמ"ד סולובייצ'יק שאביו מרן הרב מבריסק זי"ע "לא הלך לקברים, ומעולם לא הרחיק מירושלים עד מירון. ואפילו כאשר היו בווילנא לא הלך לקבר הגר"א, ורק בדרך לארץ ישראל שהיו בסוריה בא אחד ואמר שיש שם קברים של תנאים, ומיד הלך".
ועל עדות זו הגיב מרן שר התורה זצוק"ל בהאי לישנא: "לשון הרמב"ם (פ"ד מאבל ה"ג) והצדיקים אין בונין להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זיכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות".
יש לציין שבסוף ימיו ולמרות דבריו אלה שהובאו ב'יתד', מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל עלה לציון הקדוש במירון להתפלל בעבור תורמי קופת העיר על ישועתם, וכפי הנראה נהג כך כפי שנהג הגרי"ז סולובייצ'יק ששלח לשם את תלמידיו בשעת חוליו, כאן היה הפוך: החולים שלחו את מרן זצוק"ל שיתפלל עליהם.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות