שני פרקים בודדים פרסם כותב השורות אודות מחלוקת רבותינו הקדושים, 'חסידים' ו'מתנגדים' בסוף המאה הי"ח, והתקבלו במערכת מאות רבות של תגובות מאת הגולשים, מתנגדים וחסידים כאחד.
- זְמִיר עָרִיצִים; כתב הפלסתר הראשון של המתנגדים נגד החסידים
- שלושת החרמות של המתנגדים נגד החסידים - שלא הצליחו
הפרסום היה כמובן לא מקרי. סערת פילוג מפלגות 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל' כשבתווך חסידות בעלזא, אינה יורדת מסדר היום, כשכל צד מאשים את חברו בהאשמות רבות.
את המאמר הנוכחי נקדיש ל'בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה' חלקית אודות המחלוקת העתיקה בין ה'חסידים' וה'מתנגדים', ששורשה היא בקודש ולמעלה, החל מאדונינו הגר"א ותלמידיו, ורבוה"ק תלמידי הבעש"ט הק' אור שבעת הימים.
ספרות מחקרית בנושא, יש לעייפה, והמחלוקת העתיקה פרסמה דוקטורטים רבים שנכתבו בפקולטות השונות באוניברסיטאות ברחבי העולם.
אנו נתמקד על שלושה סופרים חרדים, ואת הדרך בה בחרו להציג בפני הקוראים את דמותו של אדונינו הגר"א, ופולמוס החסידות.
א. הסופר החסידי הרה"ח ר' בצלאל לנדוי ז"ל (נפטר בחודש אייר תשנ"ו) היה בעל טור קבוע בעיתון "המודיע" במשך עשרות שנים.
ספרים רבים כתב הרב לנדוי, ואחד המפורסמים הוא 'הגאון החסיד מווילנא', על הגר"א ופעלו לדורו ולדורות. (ירושלים תשכ"ה).
בקונטרס 'דע את אלוקי אביך ועבדהו' שהוציאו צאצאיו, הביא שכאשר הוציא את הספר, נזהר מאד בבחירת החומר, וכתב רק סיפורים מוסמכים. עוד נטען שהספר נחשב הכי מוסמך, והכי מקיף לתולדות הגאון.
ברם, חלק מהחומר שאסף וריכז הרב לנדוי היה בענין 'התנגדות הגאון לחסידות', והיו לו 3 פרקים כמעט מוכנים לדפוס.
או אז מרן הסטייפלר אמר לרב לנדוי שאם הוא מעוניין שהספר יתקבל אצל בני תורה, ת"ח ויראי השם, כדאי שלא יפרסם את הפרקים, ואם כן יפרסם – הספר יהיה מקובל אצל חוקרים ופרופסורים, אבל לא בבתי יראים.
גם הגאון רבי שלמה ברעוודה מגדולי בקיאי תורת הגר"א, הבטיח לרב לנדוי חומר אחר על הגר"א, אם לא יפרסם את הפרקים שעוסקים במחלוקת.
אכן, הפרקים הושמטו, למרות הניסיון הקשה בגלל העבודה הרבה שהשקיע הרב לנדוי באיסוף החומר.
לאחר פרסום הספר המצונזר, קיבל הרב לנדוי הרבה ברכת 'יישר כח' מגדולי ישראל. והרבי מלובביץ' זי"ע אמר לו "מגיע לך פעמיים ישר כח. פעם אחת על מה שכן כתבת, ופעם שניה על מה שלא כתבת".
• • •
ב. אחד הקבצים החסידים שכתב בארוכה על מחלוקת 'חסידים מתנגדים' הוא ביטאון 'כרם חב"'ד' - שיצא בין השנים תשמ"ז - תשנ"ב על ידי החוקר המפורסם הרה"ח ר' יהושע מונדשיין ז"ל.
את השלושה גיליונות הראשונים ניתן למצוא באוצר החכמה, ולעיין בהם. זולת הקובץ הרביעי, שהושמט מתוכנת 'אוצר החכמה'.
בגיליון ד' שעוסק כולו באדמו"ר הזקן, מאסרו וגאולתו לרגל י"ט כסלו, ישנו מאמר בשם 'פרנסי וילנא והגר"א, ומלחמתם בחסידות'.
טענה ששמע כותב השורות מפי עד נאמן ששמע מפיו של ר' יהושע מונדשיין עצמו, שב'אוצר החכמה' השמיטו קובץ זה, מחמת הדברים החריפים שנאמרו כנגד הגר"א ותלמידיו.
את מאמרו 'פרנסי וילנא והגר"א, ומלחמתם בחסידות' ב'כרם חב"ד' סיים מונדשיין במשפט יוצאי דופן:
"וידוי אישי: כמו רבים שקדמוני, גם אני איני אובייקטיבי, אך שלא כמותם – אני מודה באשמה זו. ובַקָשתי מלפני קוראי דבָרַי: אנא, השתדלו אתם להיות אובייקטיבים".
• • •
ג. שני פרקים על הגר"א ומלחמתו בחסידות, הובאו בכרך השלישי מסדרת הספרים 'הגאון' של הסופר הליטאי הג"ר דב אליאך.
בכרך השלישי הובאו שני פרקים העוסקים בדבר ההתנגדות של הגר"א לחסידות. בראש הספר מובא כי מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי הסכים על הספר לאחר שעבר על כולו, והערותיו של הגר"ח על פני כל הספר, מעידות שאכן עבר עליו לפני הדפסתו. גם בעיתון 'יתד נאמן' בשם הגר"ח הובא כי הספר משקף נאמנה את דעת גדולי ישראל ו"צריכים לדעת את האמת"[1].
מרן הגר"ח קנייבסקי התייחס לספרו של הרב אליאך באופן מפורש בספר אחר של הרב אליאך - 'פניני הגר"א על הפרשה' שם כתב:
"ידידינו הרה"ג ר' דב אליאך שליט"א, הוציא זה מכבר ספרים על הגר"א, עברתי עליהם בזמנו וראיתי שטרח לברר השמועות ממקורות נאמנים כדרכו ועתה מוציא מהדורה שוה לכל נפש – "פניני הגר"א" וכבר איתחמי גברא וקמיעא ויהי רצון שיזכה לעשות עוד ספרים טובים לזיכוי הרבים. חיים קנייבסקי.
יצוין שמספר אדמו"רים יצאו בחריפות כנגד ספר זה של הרב אליאך, ולמרות ברכתו ועידודו של הגר"ח קנייבסקי, סברו כי אין להכניס את ראשינו במחלוקת הזו.
בהקדמה לפרק העוסק בהתנגדות לחסידות, התייחס הרב אליאך בביקורתיות לספרו של הרב לנדוי, ואמנם הדגיש שאין בכוונתו להתעמת עמו.
את שהזכירו צאצאיו של הרב לנדוי על הגר"ש ברעוודה שביקשו שישמיט את הקטע על המחלוקת, ובתמורה יביא לו חומרים, הזכיר גם הרב אליאך, אולם מדבריו משמע שרק לאחר שהרב לנדוי השמיע לגר"ש ברעוודה את "השקפתו" בענין המחלוקת ואת שעתיד לפרסם, "התחנן" הגר"ש ברעוודה מהרב לנדוי שלא יכתוב דבר ובעבור זה הבטיח לו "חומרים" על הגר"א שהרב לנדוי לא הצליח להשיג...
וכך דברי הרב אליאך בהאי לישנא:
"על פשר השמטת הפרק המדובר, שמעתי מהג"ר שלמה ברעוודה, מגדולי העוסקים בתורת הגר"א בדורנו, את הדברים האלו: קודם שהוציא ר"ב לנדוי ז"ל את ספרו "הגאון החסיד מוילנא", פנה אלי לשם קבלת חומר אוטנטי אודות רבנו הגר"א. הוא סיפר לי על עבודתו, וציין כי עומד לפרסם פרק מיוחד על המערכה כנגד החסידות, ולדבריו, הוא הראשון שהצליח לעמוד על האמת אודות הפרשה ומאורעותיה, וגם השמיע לי את השקפתו. כששמעתי את דבריו, התחננתי בכל לשון של תחנונים, לבל יכתוב דבר בענין. ולא עוד אלא שנענתי למסור לו חומר מועיל עבור ספרו, אם רק יבטיח נאמנה כי ישמיט פרק זה מן הספר. ר"ב התרצה ל"עיסקה" המוצעת, קיבל על עצמו את התנאי הקודם למעשה, ואף אני מסרתי לו חומר להדפסה". ('הגאון' עמ' 885 הערה 4).
יצוין שלמרות שבמהדורה העברית של ספר 'הגאון החסיד מוילנא', הושמטו הפרקים העוסקים במחלוקת, לאחר שנים רבות בהוצאה באנגלית בארטסקרול פורסמו חומרים בעניין זה (שבמהדורה בעברית לא פורסמו), באישור האדמו"ר מנובומינסק.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
[1] יתד נאמן, מוסף "שבת קודש", ערב שבת פרשת ויגש תשס"ו עמ' 31.
הצגת כל התגובות