יחסו האוהד של גאב"ד קרקוב למשכילים תורניים

גאב"ד קרקוב הגאון רבי דוב בר מייזלש (תצלום: מאת קארול בייר)

פרק ו': אנו עוסקים בדמותו של גאב"ד קראקוב הגאון רבי אברהם מייזלש (חי ופעל בין השנים תקנ"ח – תר"ל. 1798 - 1870).

• לא רק 'העדה': כשהעיר קרקוב נותרה ללא גאב"ד
• שני מכתבי נאצה | מי מונה לגאב"ד החדש של קרקוב?
• יחסי הראב"ד והגאב"ד; "וימי שנאתם כימי שבתם יחד"
• הגאב"ד שהפך לפטריוט לאומי פולני וסמל של דו קיום
• מה שהגאב"ד התיר - הוא אסר, ומה שאסר - הוא התיר

בשנת תשל"ו צאצאו הרב יהודה אריה מייזלס[1] מבית וגן האדיר את ספר 'חידושי מהרד"ם' לגאון רבי אברהם מייזלש גאב"ד קרקוב, והוסיף מפתחות, הקדמה ו"תולדות חייו".

בתולדות חייו הובא בהדגשה על מלחמותיו ב"מתקנים" וה"מתחדשים" כדברים הבאים: "כל ימיו נצטיין המהרד"ם בזה שלא הרים קולו, ולא דיבר סרה באף אדם, ברם על כבוד ה"מתקנים" לא חס, ולא השמיט הזדמנות להשמיצם ולהוקיעם".

בגוף הספר, בעמ' 245 הובא דבריו שציטט את דברי הריטב"א כדי לדחות את דברי הזדים - הרפורמים שאותם כינה "תועבה, אפיקורסים ומינים, פריצי עמנו, חבר פושעים, כופרים שלא נגה עליהם אור התורה האלוקית".

לאחר שהובא ב"תולדות חייו" מכתב תקיף כנגד הרפורמים והודגשה עמדתו החריפה והבלתי מתפרשת כנגד "המתקנים". נטען שהרב מייזלש לא ויתר על קוצו של יו"ד, ולכך הללו התנכלו לו, וכך הובא בהקדמה:

"די בציטוטים מועטים אלו מתוך כרוזו להעיד על עמדתו החריפה והבלתי מתפרשת כנגד ה"מתקנים" כמובן שהתנגדות חריפה זו ואי ויתור למתקדמים אף על קוצו של יו"ד לא מצאה חן בעיניהם, ולפיכך היו כל האמצעים להעליל עליו ולהתנכל לו". עקב כך עבר הרב מייזלש לעיר וורשא.

אם בתולדות חייו הקצרים בספרו ההלכתי שהוהדר מאת צאצאיו הודגש על מלחמתו כנגד הרפורמים, ועל שלא התפשר אפילו לו בקוצו של יו"ד, בספר 'רבי דוב בר מייזלש' שכתב הרב משה קמהלר בתוספת מאת ר' יצחק רפאלי שיצא לאור בשנת תש"ל (מוסד הרב קוק), הובאה בארוכה משנתו של הרב מייזלש וממנו הודגש יחסו הסלחני למשכילי זמנו.

אמת היא לא ציפנו שבתולדות חייו הקצרים בהקדמה לספרו ההלכתי של הרב מייזלש יכתבו באריכות את כל תולדות חייו כפי שנעשה בספר שעסק בארוכה בקורות חייו, אולם כצפוי את יחסו הסלחני לאישים שבימנו מכונים "משכילים", מובן שצאצאיו השמיטו כדלהלן:

כך נמצאנו למדים ע"פ ר' יצחק רפאל שההדיר את ספרו של ר' משה קמלהאר 'גדול בתורה מדינאי ולוחם' בהוצאת מוסד הרב קוק (ירושלים תש"ל), לרב מיזליש היה יחס חיובי למשכילים תלמידי חכמים כדוגמת רנ"ק, שי"ר ומהר"ץ חיות ששימש להם כדוגמה חיובית.

מעשה מעניין כתב ר' יצחק רפאל על שהיו קנאים שהלשינו לרב מייזלש על בחור שלמד "חכמת ישראל" והללו חשבו שהרב מייזלש יגער בו, אלא שלהיפך הרב מייזלש עודד אותו, כיון שהוא הכיר אותו כירא ושלם.

להלן הקטעים מתוך הספר בההדרת ר' יצחק רפאל (בהוצאת מוסר הרב קוק) בו נטען על יחסו הסלחני של הרב מייזלש למשכילים בני זמנו:

"באווירה ספוגה תורה ודעת עלה ונתעלה הרב מייזלש ואפקו התרחב גם ברכישת ידיעות כלליות רבות מחוץ למסגרת המקובלת. בימים ההם כבר קיים בקראקא חוג של משכילים, אבל לא כמשכילי ברלין משכילי קראקא. אלה האחרונים נמנו על חובשי בית המדרש, בו ספגו תורה מלא חפניים וגם מחכמת ישראל לא הניחו את ידם".

"ראשוני המשכילים כגון רנ"ק [נחמן קְרוֹכְמַל] שי"ר [שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט] ועוד היו להם מורי דרך. כן שימש להם דוגמא בחקר היהדות הגאון ר' צבי חיות ולכן התעמקו אף הם בחכמת ישראל במיזוג עם לימודי התורה והדת, נשארו בעמידתם האיתנה על קרקע היהדות המסורתית והעשירו את חכמת ישראל ביצירות ספרותיות שערכן רב גם בימינו".

"על יחסו של הרב מייזלש למשכילים מסוג זה בזמן שכבר היה רבה של קראקא תעיד העובדה הבאה: חסידים קנאים אנשי קראקא, נודע להם על בחור אחד שעוסק בחכמת ישראל, עמדו והכריזו עליו מלחמה, אף הביאו את דיבתו רעה להרב מייזלש רב העיר. רבי בעריש, שהכיר את הנרדף כאחד הגדולים בתורה וידע את תום לבו, שלא זז זיז כל שהוא מיראתו הקודמת לחכמתו - הזמין אותו רק כדי לשכך את המריבה, שיחדלו מרדוף אחריו. הוא עודד אותו בדברים רכים ובקשו בדרך התורה והיראה ושיהיה "מן העולבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינן משיבים".

המשך יבוא...

•

[1] במספר מקורות נכתב שם המשפחה באות ס', ובאות ש'.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com