לפני כמאה ועשרים שנים, רבי נסים אוחנה רבה של עזה, חזר לביתו מיום ארוך ומפרך בעבודת הקודש. את יומו החל בביקור בתלמוד תורה אותו הקים, לאחריו ערך תיקונים במקווה 'טהרת משפחה' אותו בנה, וסיים בבית העלמין שגם אותו הוא יזם.
בביקורו בתלמוד תורה, הילדים למדו על גבורתו של שמשון הגיבור, והמלמד סיפר לילדים שהבית העתיק הסמוך להם שחלקו הרוס, אלו אותם שברי בית שהרס שמשון הגיבור ביום מותו. ר' נסים חייך לשמע הסיפור.
משהחשיך היום, פנה ר' נסים לשוב לביתו, והוא עבר ליד המסגד הגדול, בעודו מזיל דמעה על עברו המפואר כבית כנסת עתיק שכיום בידי מוסלמים.
קשרים טובים היו לר' נסים אוחנה עם המופתי של עזה, שייח' עבד אללה אלעלאמי, וסביר להניח שהוא זכה לראות בעיניו את העמוד העתיק במסגד, בו חקוקה מנורה מוקפת בשופר, לולב ואתרוג, ומתחתיה כתוב את שמו של התורם 'חנניה בן יעקב'.
נהגו המסור של ר' נסים סיפר לו שמסורת ערביי העיר שמתחת המסגד הגדול מסתתר קברו של שמשון הגיבור, ואף אנדרטה מקומית מנציחה את קבר זה, אולם ר' נסים דחה על הסף את טענה זו, לאחר שבתורה נאמר במפורש שקבר שמשון נמצא "בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל", ואלו רחוקים מעזה, וליד בית שמש.
לפני השקיעה, ר' נסים פנה והלך להר קטן בפאתי עזה, המתרומם אל על ומעניק תצפית נאה למטפסים על גביו לעבר השקיעה המרהיבה והחופים המהממים. ר' נסים אוחנה השקיף במקום לעבר הים, ונהגו המקומי סיבר את אוזניו שמסורת יהודי עזה, ששמשון הגיבור העביר במו ידיו את שערי העיר לאותו הר.
כך לאחר יום עמוס, בעודו לוגם קפה שחור מהביל שאשתו הרבנית מרים (בתו של הראשון לציון והחכם באשי רבי נחמן בטיטו), הוא שומע דפיקות בדלת, שם הוא מוצא לא פחות משיח' עבדאללה אל-עלאמי המופתי של עזה, כשכולו נבוך.
עוד נשוב לבקשתו של המופתי מר' נסים, אולם תחילה נספר את סיפור של הרב האחרון של העיר עזה.
הגאון רבי נסים בנימין אוחנה חי ופעל בין השנים תרמ"ב תשכ"ב (1881 - 1962) שימש ברבנות בערים שונות, החשובה והאחרונה מכולם היא כרב ראשי בחיפה, סגן ראשי של הרב במצרים, ופורט סעיד, אולם המעניינת ביותר היא כהונתו הקצרה, חמש שנים כרב ראשי בעיר עזה.
הוא נולד במדיאה שבאלג'יריה לאביו המקובל ר' מסעוד, ובעודו רך בשנים יצא אביו למסע נדודים לחונן את עפר ארץ הקודש. נסים הקטן ספג מתורת את ישראל, למד בישיבה, וכבר בגיל 21 הוסמך לרבנות מגדולי ירושלים דאז, מרן הגר"ש מסלאנט, מרן ה'יש"א ברכה', ובנו הגרח"מ.
הראשון לציון והחכם באשי רבי נחמן בטיטו לקחו לחתן לבתו מרים.
החל משנת תרס"ז (1907) מונה ר' נסים לכהן כרב יהודי עזה, שם ייסד מוסדות תורנים, כתלמוד תורה בעברית (אשר אבי השפה העברית בן יהודה נוכח בחנוכת הבית), מקווה טהרה, ובית עלמין.
לאחר פטירת אשתו, בגיל 30 עזב ר' נסים את עזה, ושב לירושלים. באותה שנה נישא בשנית לרבנית פרלה בפרירה, ועבר לניו יורק לכהן שם כרב לקהילת יוצאי חלב.
לאחר שנתיים, חזר לירושלים, אולם עקב שפרצה מלחמת העולם הראשונה, הוא גורש למצרים, שם התגורר באלכסנדריה, ולאחר חצי שנה, הוא נבחר לרב האי מלטה, שם שימש בקודש חמש שנים.
לאחר סיום המלחמה העולמית הראשונה, בשנת תר"פ (1920), מונה ר' נסים ע"י הגר"ח אלישר לכהן כרב הראשי של פורט סעיד, שם הקים תלמוד תורה 'זכרון משה', אשר חיים ויצמן ירה את אבן הפינה של מוסד זה.
ר' נסים אוחנה יצא ונכנס אצל השלטונות, וכמה פעמים הוא הוזמן ל'מסיבת תה' אצל מלך מצרים פואד הראשון, ושאר אישי שלטון מצרים. לאחר כמה שנים, מונה לראב"ד וסגן ראש הרבנים במצרים.
שנה לפני הקמת מדינת ישראל, מונה ר' נסים לכהן כראב"ד ורב ראשי ספרדי על כל מחוז חיפה (מעכו עד חדרה), והוא התבקש מרעהו האשכנזי רבי ברוך מרקוס לבקר את עולי הגרדום חברי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר, ואמר איתם את סדר הוידוי.
בגיל שמונים בשיבה טובה, נפטר והובא למנוחות בבית העלמין בחיפה, בהלוויה שהונהגה לפי מנהגים מסורתיים ועתיקי יומין של יהדות ספרד, בה תקעו בשופרות ונערכו שבעה הקפות מסביב למיטתו. בין קהל המלווים הענקי נראה גם האדמו"ר מסערט ויז'ניץ, רבי ברוך הגר ששב באותו יום ממסע ריפוי בשוויץ (שערים).
אור תורתו היוקדת של ר' נסים מאירה את עיני הלומדים עד ימינו. נותרו בידינו ספריו: "תורת אמת" על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. קונטרס "מאיר עיני חכמים" על מסכת קידושין. "תשובה כהלכה" תשובות ופסקים בהלכה. "נא"ה משיב" שו"ת ופסקי דין. "תורת הזבח" על הלכות שחיטה. "ספר תרי"ג מצוות" שהוצאה לאור לאחר פטירתו. ואף הוא הקדים את מהדורת שטיינזלץ ושוטנשטיין, וחיבר תרגום לעברית על מסכתות רבות, מהם הודפסו קידושין, כתובות, ובבא-מציעא.
ר' נסים אוחנה היה מחבר פורה, הוא פרסם מאמרים הלכתיים רבים בעיתונים "הפוסק" ו"יד לאחים". הוא חיבר וכתב תפילות כ"תפילת קיבוץ הגלויות", "פתיחת שערי ארץ" ו"תפילה לביטול המצור על ירושלים", וגם הלחין וחיבר פיוטים רבים בעוסקים בגאולת ישראל, כמו "שיר הגאולה" ו"שיר הניצחון".
רחוב הרב אוחנה בעיר חיפה נקרא על שמו.
בפרק הבא נרחיב על יצירתו המופלאה ספר אנטי נוצרי "ודע מה שתשיב לאפיקורס", שכתב ר' נסים ביחד עם המופתי של עזה שייח' עבד אללה אלעלאמי, כנגד המסיון הנוצרי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות