'אפקט הפרפר' של חנוכה
במבט ראשון הכרזת מתתיהו 'מי לה' אלי' שהביאה למרד המכבים מצטיירת כאירוע עוצמתי בתולדות עמנו, אך בחינת הנסיבות, במבט עמוק יותר, מעלה כי זוהי נקודת שפל עמוקה בתולדות העם היהודי. עשרות שנים נתונה האומה היהודית תחת גזירות השמד של היוונים. העם מגיב באדישות לגזירות ורובו המוחלט מושפע, מסגל לעצמו את תרבות יוון ומתיוון. וכאשר נשמע קולו הבודד של מתתיהו המכריז מלחמה כנגד הגזירות רק בודדים מתייצבים לקריאתו.
ננסה לחשוב אילו בימינו אחת ממעצמות העולם היתה שולחת לארץ ישראל כח צבאי האוסר על יהודים לקיים מצוות ברית מילה והורג באכזריות נשים שנתפסו עוברות על ציווי זה, או מיישם את גזירת 'להגמון תחילה'. ללא ספק, הכוח הצבאי שהיה יוצא למאבק לא היה קטן מן הצבא הלוחם בימים אלו בעזה, ובנחישות לא פחותה. בסבירות גבוהה רבים מן הלוחמים היו אף כאלו שאינם מוגדרים כשומרי תורה ומצוות. ואילו בתקופת גזירות היוונים, לקריאתו של מתתיהו נענו רק מתי מספר. האין זו נקודת שפל?
למרות זאת, אני עדיין חושב שהאירוע הזה הוא משמעותי ביותר במאורעות התקופה ובתולדות עמנו בכלל. למרות שרוב העם היהודי הגיב באדישות לגזירות השמד, וויתר בכך על יהדותו, קבוצה קטנה ועקשנית מסרבת להיכנע, מדליקה נר קטן של עמידה על עקרונותיה גם במחיר כישלון והקרבה עצמית. אור קלוש שהבליח אך בקושי בחשיכה העמוקה שירדה על עם ישראל כשרק משפחתו של מתתיהו וכמה חסידים בודדים ממודיעין נענים לו. אך האור הקלוש הזה מצליח להצית נרות נוספים; בקרב כנגד אפולוניוס נמנים כבר כמה מאות לוחמים, ובקרבות שלאחר טיהור המקדש נלחמים כנגד כל הסיכויים רבבות מבני ישראל.
זו הסיבה שחז"ל בחרו לסמל את הנס בהדלקת נרות דווקא, למרות שהנס המשמעותי יותר היה בשדה הקרב. שורש הישועה הגדולה של חנוכה הוא האור הקטן שמתתיהו הדליק שבסופו של דבר האיר את ליבם של רבבות מבני ישראל. למרד המכבים קדמו שנים של גזירות קשות והישועה משמים בוששה לבוא משום שלא הייתה 'אתערותא דלתתא'. היא הגיעה רק לאחר ההתעוררות וההתמסרות של בני ישראל כשרבבות שמו את נפשם בכפם למען המטרה הקדושה.
הסיפור של חנוכה הוא האור הקטן של רוח היהדות שאותו מעלה מתתיהו, מול האדישות והרפיון שחלחלו לכל שכבות הציבור בישראל, אור קטן שהופך להיות אור עצום שמצית את הגולה כולה ומביא לתשועת ישראל.
חנוכה הוא לא רק הודאה על ניסים שהיו, אלא גם תזכורת ליכולת הטמונה בכל אחד ואחד להאיר אור גדול בעולם. בדפי ההיסטוריה של עמנו ושל העולם חרוטים אנשים שעשו מעשה קטן, שהשפיע על העולם כולו. כשהמהר"ם שפירא מלובלין הציע את רעיון הדף היומי, או כששרה שנירר מייסדת תנועת בית יעקב, פתחה את כיתת הלימוד הראשונה שלה, בסלון ביתה, או כְּשֶׁרֵבּ חיים בריסקער מסר שיעורים בוואלוז'ין, הם בעצם הציתו רק אור קטן בליבה של קבוצה מצומצמת, אבל האור הזה מעולם לא פסק, והוא הלך והתפשט וממשיך להאיר על אלפים ורבבות עד ימינו.
בזמן אמת קשה לראות את עומק המשמעות וההשלכות של מעשינו. אדם מותש בסוף יום עבודה יתקשה לעיתים לראות את גודל השפעתן של כמה שעות לימוד התורה שלו, אך זו היא האמת. אור קטן שאתה מאיר היום, יאיר את משפחתך וילדיך, יאיר את בית המדרש, את חבורת הלומדים ואת משפחותיהם, שבתורם יאירו את סביבתם, וכך ימשיכו להיווצר מעגלים של אור שנקודת ההתחלה שלהם היא דפי הלימוד וההשקעה של היום.
אם תרצו זהו אפקט הפרפר של היהדות.
לתגובות הערות והארות ניתן לפנות במייל: ishaygozlan@gmail.com
הצגת כל התגובות