מי שיזדמן לאחד מבנייני קהילת 'שערי ציון' בניו יורק ויכנס בשעריה ולא משנה באיזו שעה ביום - יעמוד נפעם, אל מול תופעה שאין דומה לה, ודאי שלא בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בתי המדרש הומים, ישיבות ומסגרות לימוד לבחורים, תלמודי תורה עמוסים לעייפה ופעילות קהילתית לכל גיל וגיל. אלו מקצת מפירות ההשקעה שנטועים עמוק אי שם בערבות סוריה - העיר המעטירה חאלב.
רבה הראשי האחרון של העיר חאלב היה רבי יום טוב ידיד, עוד בזמן שהייתה מלאה חכמים וסופרים, בטרם הנטישה הגדולה והמעבר לניו יורק של חברי הקהילה. הוא נודע בהקפדתו המופלאה על קוצו של יו"ד בשמירת התורה והמסורת של בני הקהילה כאשר לא אחת קיים בעצמו לא תגורו מפני איש ולא נרתע מעשירים ובעלי ממון שניסו להכתיב סדר יום ליברלי ופשרני בקרב חברי הקהילה. למרות תקיפותו הרבה זכה הרב לאהדה רבה בקרב בני הקהילה והיה נערץ עליהם על אף שמאז הגיעו לאמריקה לא נטל את עטרת הרבנות וישב ספון בבית המדרש עד יום פטירתו.
הראשון לציון הגר"י יוסף התבטא עם פטירתו כי "עולם היהדות הספרי איבד את אחד מאחרוני בניו המיוחדים, שריד לדור דעה וממשיך השושלת המפוארת של תור הזהב של יהדות ספרד".
אך לא אלמן ישראל וזכתה עדת חאלב לבנו וממשיך דרכו אותו שמו כתר לראשם - הרב מאיר ידיד.
הרב שנולד בחאלב וחי בה עד גיל 9 היגר עם חיסולה של הקהילה יחד עם משפחתו לניו יורק ולמד במוסדות הקהילה המעטירה 'שערי ציון'. את תורתו ינק מהרב הלל חבר זצ"ל ולאחר מכן בכולל בראשות הרב אשר ישראל, אך בד בבד גם ינק מתורתם של ראשי הישיבות ומורי הדרך של יהדות אמריקה ובעיקר מתורתו של הרב אביגדור מילר זצ"ל איש המחשבה, המוסר והחינוך אשר ידוע בחיבוריו הרבים.
כשנפטר רבה האגדי של 'שערי ציון' הרב ברוך בן חיים זצ"ל - היה ברור לחברי הקהילה כי תורה תחזר על אכסניה שלה ומינו את הרב ידיד לרבם.
קהילת חאלב בשורשה, מנתה תלמידי חכמים רבים, אך בעיקר נודעה בבעלי הבתים אשר יראת השמים שהיתה דבר פשוט אצלם רוממה את רוחם ואין לך בית כנסת ובית מדרש בחאלב שלא המה בעלי בתים שקמו בחשכת לילה בשעות 2 ו-3 בבוקר ומילאו את בתי הכנסת בקולות לימוד עד אור הבוקר.
כמו כן נודעה הקהילה במוסדות הצדקה והחסד הרבים אשר כל מי שבא בשעריה יכול להעיד נאמנה שליבם הרחום של בני הקהילה עומד לצד כל נצרך בצורה מופלאה.
על מצע גידול זה גדל הרב מאיר ידיד ומכח הציבור זכה לרומם את קרנה של הקהילה השוכנת ברובה במיו יורק למצבה הרוחני כיום.
בימים האחרונים שהה הרב ידיד בארץ לרגל הדפסת ספר מיוחד אותו כתב מתוך ניסיונו הרב עם בני קהילתו.
כששאלנו את הרב ידיד מה עומד מאחורי כתיבת הספר, הוא מספר: "כל הורה אחראי, חש ויודע כי חינוך ילדיו מוטל על כתפיו. דומה כי תחושה זו משותפת לכלל ההורים בעולם, יהודים ושאינם יהודים כאחד, ואינה באה רק מתוך 'מצוות חינוך' המוטלת עלינו כיהודים, אך לגודל האחריות, כך מורגש החסר הגדול בארגז כלים יהודי שיסייע להורים ולמחנכים באתגרים העומדים למולם.
"מטרת כתיבת הספר הייתה להניח בידי ההורים כלי־עזר מועיל להעמקה בסוגיות החינוך בתורתנו הקדושה, בצורה שתועיל להם באופן מעשי להעביר חינוך מלא ועשיר לילדינו האהובים. מתוך תמונת מציאות יהודית שורשית וסדורה. חינוך של אהבה ללא תנאי. חינוך של אהבת תורה ויראת שמים, חינוך של שליחות".
במילים אלו תמצת הרב ידיד את כל משנתו החינוכית בהרבצת תורה ויראה - "הנחלת חינוך מלא ועשיר לילדינו האהובים מתוך תמונת מציאות יהודית שורשית וסדורה".
שאלנו את הרב ידיד את שאלת מיליון הדולר - כיצד אתה עושה זאת?
"בספרנו ניסנו לפנות אל מומחי החינוך של אומתנו, אבותינו ואמותינו הקדושים, אישי התנ"ך וחכמי התלמוד והמדרש, בתיווכם של חז"ל הקדושים ונועם אמרותיהם. "אין אומתנו אומה אלא בתורתה", תורתנו תורת חיים וחסד, מנחה אותנו על כל צעד ושעל.
"הספר הולך הולך בין מדרשי חז"ל ומוצא את דרך המלך בסוגיות חינוכיות שונות אשר הורים ומחנכים נתקלים בהם בכל שלבי הגידול והחינוך של ילדיהם, חניכיהם".
הרב ידיד מדגיש כי "ייחודיותו של עם ישראל נשמרת באמצעות חינוכו הייחודי, המועבר במסורת בין־דורית במשך אלפי שנים. חינוך זה, המכוון אותנו לתביעה עצמית לשיפור מתמיד מדור לדור, עומד בבסיס קיומנו כאומה מאוחדת, ככבשה בין שבעים זאבים. בפרט בתקופה מורכבת זו.
"אך לעתים, שטף החיים ושטפון המידע, גורם לנו – ההורים – לתהות: מה מכל מה שאנחנו יודעים על חינוך, אכן מבוסס על מקורות נכונים? 'למה קשה לי עם הילד הזה?', האם קיבלנו הוראות ברורות כיצד להתנהל בחינוך הילדים או ש'עושים מה שכולם עושים' ומקווים לטוב? רעיון שכמובן לא יעלה על דעתנו בשום תחום אחר בחיים.
"האמת היא, שכפי שאנו יכולים לנחש, חז"ל הקדושים בספרותם הרחבה, הניחו לנו את היסודות והתשתית לכל מערך החינוך היהודי, בתובנות ברורות ומאירות עיניים. עלינו רק להעמיק במקורות, בעזרת רבותינו המפרשים, ובסיועם לחדד את דרך החינוך בדרכה של תורה כפי שנמסרה במהלך הדורות בתוך עם ישראל, לשם ולתהלה".
הספר נכתב במקור בשפה האנגלית על ידי הרב ידיד וכעת בהוצאת הספרים צוף תירגמו את הספר כולו מאנגלית, לעברית ישיבתית קלאסית.
בהוצאת הספרים צוף מספרים כי התרגום נעשה ביד אומן על ידי מיטב המומחים וכדי להעבירו בכור המבחן והביקורת, נמסר הספר עוד קודם הדפסתו למספר אנשי חינוך אשר ידיו רב להם בנבכי הפדגוגיה החינוכית וכולם גמרו עליו את ההלל.
מיד כשיצא הספר ממכבש הדפוס ביקר הרב ידיד בבתי גדולי ישראל והעניק להם את פרי ביכוריו זה.
בסיום דבריו מבקש הרב ידיד להודות לרב נתן פלדמן העומד בראש בית ההוצאה לאור 'צוף' על מלאכתו מלאכת הקודש שנעשתה באמנות, בנאמנות ובדייקנות, כדי שקוראי הספר והמעיינים בו יזכו למרב התועלת שניתן להפיק ממנו.
לפני שנפרדנו מהרב ידיד, הוא ביקש למסור דרכנו לכל העם היושב בציון: "המהדורה העברית של ספרי רואה אור בשנת תשפ"ד, שנה שתחילתה עם דינים וגבורות ובשורות רעות שלקינו בהם בארץ ישראל במוצאי שמחת תורה, ונייחל שבזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומכוונים את לבם לאביהם שבשמים, אבינו האב הרחמן, תהא השנה עשירה בהמשכה בבשורות טובות, ישועות ונחמות".
ולנו לא נותר אלא לענות "אמן".