באחד מערבי השבוע, ביציאתי מעריכת חופה באולם אלכסנדר הוותיק שבעמק חפר, הבחנתי באדם בגיל העמידה מחפש דבר מה. עוד לפני שפניתי אליו הוא מסמן לי במבוכה "איבדתי את הרכב". כשהגיע לאירוע החנה את רכבו במרחק כמה מאות מטרים מהאולם, וכעת אינו מוצא אותו...
הצעתי לו לעלות לרכבי ולחפש יחד את האבדה... כאן המקום לציין את המהפך הסביבתי של "אזור התעשייה עמק חפר", מאז כניסתה של ד"ר גלית שאול – אשת חזון ומעש, לראשות המועצה האזורית הפך האזור למבוקש ואטרקטיבי ביותר, בהתאם לכך נבנו בו גם אולמות אירועים וכנסים למכביר, חלקם מהגדולים והמפוארים בארץ, לענייננו, זה אומר שבהובלת ראשת המועצה גלית שאול, הרחובות שם סלולים לתפארת, מסודרים היטב, ונראים כמעט כולם אותו הדבר, לכן פרויקט "חיפוש הרכב" היה מורכב בהחלט. תוך כדי שאנחנו נוסעים יחד מעל רבע שעה, לא עניתי לטלפונים כדי שלא להלחיץ את האיש, לבסוף מצאנו את הרכב, כשכמעט ברור שלא היה מצליח למצוא אותו בחיפוש רגלי...
מבחינתי, משמעות העיכוב היה איחור משמעותי לפגישה שהייתה קבועה להמשך הערב, ויתרתי עליה מתוך ידיעה ברורה שעשיתי את המעשה הנכון ברגע הנכון. בדיעבד התברר, מבלי להיכנס לפרטים, שטוב שהפגישה לא התקיימה...
•
במהלך החיים אנו נדרשים תדיר לקבל החלטות, קטנות וגדולות, ועל האדם לחתור ולמצוא את המצפן הפנימי שיכוון אותו לעשות טוב, וללכת בדרך הנכונה והמדויקת עבורו .
לא פעם אנו נתקלים בסימנים ואיתותים שמכוונים אותנו לדעת ולהבין מה חובתנו ברגע נתון זה, אך כאן נצרכת זהירות וערנות, מצד אחד לא להתייחס אל הסימנים כ'תורה מסיני'... אך מצד שני חובה עלינו להתייחס כראוי אל סימנים אלו שנשלחים כרמז משמים, ולהפיק מהם תועלת וחיזוק מבלי שיגרמו לנו טעויות בשיקול הדעת.
•
בפרשת השבוע – תזריע, כמו גם בפרשה הבאה, אנו קוראים על נגע הצרעת, שבא על חטא לשון הרע, מצורע- מוציא-רע, אדם שדיבר בגנות הזולת היה מקבל את תסמיניה של הצרעת, הוא היה הולך אל הכהן שהיה קובע את דינו על פי כללי התורה.
במבט שטחי נראה כי סימן מובהק שכזה לא מותיר לאדם אפשרות של טעות, מיד כשהיה נכשל בחטא, היה מקבל את הסימן המובהק של צרעת, והיה 'נאלץ' לחזור בתשובה, לפייס את זולתו ולא לחזור על כך בעתיד.
אך האמת היא כי לעולם לא נשללת הבחירה מאדם, וגם בתקופה ההיא, יכול היה האדם להתעלם מהסימנים ולהישאר אדיש, לא לגשת אל הכהן, לא לטפל בנגע הצרעת, ולהמשיך לחיות ב'הכחשה פנימית'. אינני יודע איזו מחלה קשה יותר... הצרעת או ההתעלמות מהבעיה האישית שלו, וחוסר הטיפול שמביא אותו להעמקת החולי הנפשי- רוחני שלו עוד יותר.
•
גם כיום כאשר אין לנו את הסימן של הצרעת, ישנם סימנים אחרים בכל תחומי החיים, חלקם בולטים יותר וחלקים סמויים, תפקידנו, כאז כן עכשיו, להישיר מבט מול האמת ולהתבונן מה נדרש מאיתנו לעשות ולתקן.
במקרה שלי השבוע, היתה ברורה לי חובתי, לסייע לאותו אדם למצוא את רכבו, והפגישה – עם כל הכבוד – תידחה. אך החכמה היא להתבונן בכל מקרה לגופו ולהבין את המסר שמועבר אלינו באמצעותו. נכון, אין לנו נביאים, ואף לא סימנים מובהקים כמו הצרעת, אבל עדיין ניתנים לנו סימנים ואיתותים מן השמים כדי לכוון אותנו ולעורר אותנו.
גם אירועי המלחמה והאיומים המושמעים כעת מאויבינו מבחוץ, הינם קריאות השכמה לכולנו בלי יוצא מן הכלל, יש כאן מסר לאחדות פנימית בין חלקי האומה, וכאמור, ההתעלמות הינה מסוכנת! חלילה לנו להמשיך באדישות לסדר היום כפי שהיה, אל לנו להתעלם מהמסר, אלא לפעול ברוח הדברים שמאותתים לנו מלמעלה, להתאחד כולנו כאחד, יחד שבטי ישראל - כך ורק כך בעזרת השם ננצח!