לפני כשנתיים פגשתי יהודי יקר שסיפר לי את סיפור חייו. הוא עבר חיים לא קלים, עוד כשהיה ילד, עם הוריו, ועד היום כאדם נשוי הוא מתמודד כתוצאה מכך מבחינה נפשית וזוגית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הוא סיפר לי הרבה סיפורים על אירועים שעבר בילדותו, אבל היה שם סיפור אחד שצמרר אותי במיוחד. "כשהייתי בגיל ארבע עשרה ב'ליל הסדר' הלילה הגדול והחשוב בשנה, הלילה בו עם ישראל יצא לחירות. אבל להורים שלי כנראה זה לא היה כל כך חשוב. ההורים שלי שרבו תמיד ביניהם, החליטו הפעם שתמיד זה תמיד, ואפשר לריב גם בליל הסדר לפני כולם".
"אבל זו לא הייתה מריבה רגילה זה היה כמעט כמו מלחמה. אבי צעק על אימי כמו שלא ראיתי אותו צועק שנים, ואמי אף היא לא ויתרה לו והחזירה לו מנה אחת אפיים. עד שאימי החליטה לצאת בהפגנתיות מהסלון לחדר השינה. לא שזה עזר לה, אבי הלך אחריה לשם! וכך שמענו את אבי ואמי רבים בצרחות רמות בליל הסדר".
"אני זוכר שממש נשברתי לרסיסים, יצאתי החוצה מהבית והתחלתי לבכות בכי שלא בכיתי בחיים. הסתובבתי ברחובות, אף אדם לא הסתובב בשעה זו ברחוב. חשבתי לעצמי: 'כולם עורכים עכשיו את ליל הסדר, כולם נמצאים עכשיו יחד עם כל המשפחה, ורק אצלינו בבית הוריי רבים ביניהם'. את המשך ליל הסדר גמרנו כל אחד לבדו וזה היה ליל הסדר הכי קשה שהיה לי בחיים".
אבל מה שהקשה עוד יותר, הייתה העובדה שלמחרת גם אבי וגם אימי, כל אחד מהם, ניסה לצרף אליו לקואליציה עוד אנשים.
כל אחד הסביר איך בגלל ההורה השני נהרס ליל הסדר. 'תראו לאיזה מצב זה הגיע', הם אמרו, ואבא אומר לי אתה צריך משהו להגיד לאמא על זה. אבל הבעיה שגם אמי הייתה אומרת לי על אבי את אותם דברים.
כך הם היו נוהגים לעשות. הם היו רבים ביניהם, ולא דיי בזה שהם היו שוברים לנו את הלב במריבות שלהם, הם גם היו מטלטלים את הנפש שלנו בין אחד לשני. כל אחד היה מדבר על הצד השני כמה הוא הורס את הבית, וכמה הוא לא בסדר ועד כמה הוא צדיק תמים.
כעסתי עליהם בליבי: 'לא די שאתם רבים, שאני רואה אתכם רבים, אתם משתמשים בנו, בילדים שלכם, למריבות שלכם?
למה אני צריך לשמוע דברים לא טובים מאבא שלי על אמא שלי ומאמא שלי על אבא שלי?!
וכך קרה שהיינו תקופה מסכימים עם אבא ותקופה מסכימים עם אמא.
תקופה שבה הבנו את אבא שלנו שהוא הצדיק ואמא היא לא בסדר, ותקופה חשבנו שאמא שלנו הצדיקה ואבא שלנו הלא בסדר. כל הנפש שלנו הייתה קרועה בשאול הזה. כאשר בגרתי אמרתי להוריי שאני לא רוצה יותר לשמוע מהם אחד על השני, אתם רבים זה משהו אחד אבל אל תערבו אותנו במריבות שלכם.
זה לא עזר, כי אחרי חודש שוב הם גררו אותי כל אחד לפינה שלו. ברחמי השם התחתנתי עם אישה טובה אבל כתוצאה מכל מה שעברתי עם הוריי זה עשה לי בעיות בזוגיות, הייתי חסר ביטחון עצמי וסגור רגשית וזה השפיע על המערכת הזוגית שלי.
ומה שעוד הגביר לי את הקושי לעשות שינוי, מכיוון שעד היום ההורים שלנו מערבים אותנו במריבות שלהם. וזה כל פעם מחדש מציף לי רגשות קשים, זיכרונות לא טובים, וזה רק מוסיף לבעיות שיש לי".
עשינו יחד תהליך רגשי, ובין היתר אמרתי לו להגיד להורים שלו שהוא שאל רב ואסור לו לשמוע מאחד דברים על ההורה השני, מצוות כיבוד אב ואם מחייבת אותנו לאהוב את הורינו שווה בשווה ללא העדפה, הוא אוהב את שניהם כאחד והוא לא יכול להתערב ושזה אף פוגע בו רגשית.
אני מספר את הסיפור הזה כי בתקופה האחרונה היו שני סיפורים על בחורים צעירים שעשו מה שעשו לעצמם בגלל ניכור הורי.
(אני לא מדבר על המצב הזה אצלנו שבחורים חושבים על הכיוון הזה שלאבד את עצמך לדעת זה פתרון לבעיות. זו הידרדרות נוראית ועצומה לעומת מה שהיה לפני עשרים שנה, אפילו עשר שנים, לא היה ולא נשמע כאלו סיפורים שבחורים או אנשים נוטלים את חייהם, כי היה להם קשה. זה אומר עד כמה שהדור שלנו נהיה פתוח לדברים, רואה דברים, חשוף לדברים. לפתיחות יש מחיר. אבל זה רק אומר עד כמה הנוער שלנו צריך אהבה ואור, ואולי משהו קצת שונה לתת לו)
כולם הזדעזעו מזה, אנשים רבים שיתפו גם על הניכור הורי שהם חוו בתור ילדים וכמה זה פגע בהם נפשית ורוחנית.
אבל אני אספר לכם על ניכור הורי בצורה אחרת. ישנם הורים שלא די שהם רבים ביניהם והם פוגעים נפשית ורוחנית בילדים שלהם בכך, הם פשוט גם מערבים אותם בזה מספרים להם את מה שקורה ביניהם ומנסים לקחת כל אחד את הילד לצד שלו.
ניכור הורי זה לא רק בגירושין ומאבקי משמורת, זה גם בחיי הנישואין שחיים ורבים לפני הילדים ומערבים אותם בזה.
לפחות ממה שאני יודע ומכיר, אני לא מכיר אדם אחד שזה לא פגע בו נפשית בזמן שהוא ראה את הוריו רבים ובפרט שהם עירבו אותו במריבות.
בריאות נפשית בסיסית נהיית כשילד רואה את הוריו שהם אוהבים. מעריכים זה את זה ומכבדים זה את זה. זהו התנאי הבסיסי לבריאות נפשו של ילד.
אני יושב כאן מאחורי המקלדת וצועק את הצעקה של אותם ילדים שנפגעים נפשית ורוחנית בצורה קשה ביותר כאשר הוריהם מערבים את ילדיהם במריבות שלהם ומשתמשים בהם למריבות שלהם.
אני צועק את זה כי אני רואה שוב ושוב כמה אנשים נפגעים בצורה קשה ביותר בגלל זה.
ולא רק שהם הרסו את נשמותיהם של ילדיהם בילדותם, הם ממשיכים גם אחרי שהילדים מתחתנים וממשיכים בשיתוף הילדים במריבות שלהם.
תזכרו, הדבר שהכי קורע נפש של ילד שהוא רואה שכל אחד מההורים שלו לא אוהב אחד את השני ומדבר נגד השני.
אדם יכול לעשות הרבה דברים כאשר עדיין אין לו ילדים, אבל כאשר אדם מביא ילדים לעולם הוא צריך לדעת שיש בכך אחריות גדולה מאוד.
כן, להיות הורה זה מחייב אותנו להיות אנשים טובים יותר. אם לא בשבילנו, אז בשביל הילדים שלנו.
שבת שלום ופסח כשר ושמח לכל עם ישראל הקדושים.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
הצגת כל התגובות