אירועים דרמטיים רבים התרחשו במהלך שנת ה'תש"פ בעולם כולו, וכמובן שגם בעולם החסידות. בשורות הבאות, ננסה לתמצת את האירועים המרכזיים והבולטים.
לראשונה בגור: פרישה דרמטית מהחסידות
"ישנם אנשים ממורמרים שמחרחרים ריב ומנסים לגרור אחריהם את חלושי הדעת, מי שיתפלל במניין של הגר"ש אלתר - יסולק מהחסידות". מילים אלו הוכרזו בשבת חול המועד סוכות תש"פ בכלל השטיבלך של חסידי גור ברחבי הארץ.
בכך, הוברר סופית: מי שהלך להתפלל במניין של הגר"ש אלתר, הפך לאחד מה'מורדים' וה'ממורמרים', ונזרק סופית מהחסידות הגדולה, שלראשונה חוותה פרישה.
הקהילה החדשה הוקמה, כאשר הגר"ש מסרב להפוך לאדמו"ר. אכזבה קלה נרשמה ממספר המשתתפים המועט באירועי שמחת תורה, אך בחודשים שלאחר מכן הוסיף הגר"ש לפתוח מוסדות ובתי כנסת נוספים ברחבי הארץ.
כך, תוך כדי סערות שהגיעו עד לבתי המשפט, בשורת תביעות מצד אנשי קהילת הגר"ש, כפי שסיקרנו בהרחבה במהלך השנה ב'כיכר השבת', הוקמה הקהילה החדשה, בראשות הרב שאול אלתר.
סאטמר: המחלוקת בבני ברק ושיחת טלפון היסטורית
כותרות רבות נוצרו בעקבות המחלוקת בחסידות סאטמר בבני ברק, והסוף עדיין לא נראה באופק. האלימות והבלגן בקהילה סביב ההתנגדות של אנשי הגרח"צ מייזליש לאדמו"ר, להנהלת המוסדות ולמינויים של האדמו"ר נמשכו במלוא העוצמה גם בשנה החולפת.
האירוע האלים בחג החנוכה, לא התפתח בעיקר בגלל הקורונה. חודשים בודדים של שקט יחסי עברו על הקהילה, אך בחודש סיוון האחרון האש הוצתה מחדש, כאשר בעיצומה של חג השבועות, טרם אמירת פיוט ה'אקדמות', התפתחה תגרה של ממש, שכללה מכות, ודחיפות בין הצדדים.
המשטרה הוזעקה למקום, הרב מייזליש פוטר מראשות הישיבה, והתחיל להתנהל משא ומתן בין הצדדים, כולל מינוי מגשרים, במטרה להגיע להסכם. בין היתר, מינו גבאים חדשים והחתימו את החסידים על מכתב נאמנות.
אך הליך הגישור התפוצץ, בין היתר בעקבות החלטת הרב מייזליש להגיע לראשונה להתפלל בבית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק, ואף לשבת בראש השולחן בסעודה שלישית. בנוסף, העובדה שהמקווה לא עבר לידי אנשי הרב מייזליש כפי שסיכמו, ועוד שלל טענות.
בתגובה לצעד שנקט הרב מייזליש, במיוחד שלא היה כמותו, במהלכו תקף את מייזליש בחריפות רבה, תוך שהוא מכנה אותו 'ראש המורדים' , ואדם ש"תאוות הכבוד העבירה אותו על דעתו", והורה על החרמתו לצמיתות בכל מוסדות הקהילה בארץ ובעולם.
עדיין בסאטמר, עם אירוע מרגש לשם שינוי: שיחת טלפון התקיימה במהלך חג הפסח, בין האחים האדמו"רים מסאטמר (מהר"א ומהרי"י), שלא שוחחו האד עם השני במשך 20 שנה, מאז החל הפילוג בחסידות.
בשיחה הקצרה, שוחחו השניים אודות מצבה הרפואי של הרבנית ואשת האדמו"ר מהר"א ששהתה בבית החולים לאחר שחלתה בנגיף הקורונה, ואודות אחיהם הנוסף, אב"ד זענטא שחלה אף הוא ומצבו היה בכי רע.
גורמים שהיו מעורבים בתיאום שיחת הטלפון סיפרו לאחר מכן כי היו שקיוו כי בעקבות השיחה ההיסטורית יתקיימו צעדי המשך על מנת להפיג את המתיחות בין הפלגים, דבר שכידוע לא התרחש.
פגישה היסטורית בין הרבי מצאנז לאחיו מקלויזנבורג
ממשיכים עם אווירת האחדות. חודשיים לפני שנגיף הקורונה הגיע לישראל, ובזמן שנערכו מעמדי סיומי הש"ס ברחבי הארץ, נקרא האדמו"ר מצאנז בעיצומו של מעמד סיום הש"ס שהתקיים בעיר אלעד להמריא בדחיפות לארה"ב ולהגיע לפגישה עם אמו הרבנית ע"ה שחשה באותם ימים שלא בטוב.
האדמו"ר שמיהר לבית החולים, ישב לפגישה עם אמו במשך כשעתיים, כאשר בסיומה ביקשה הרבנית לקרוא לבנה הנוסף, ואחיו של הרבי, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, וכך נערכה הפגישה המשולשת, לראשונה מזה 20 שנה, ללא גבאים משני הצדדים, ולמשך כ-45 דקות, כולל 'לחיים' בין האחים.
שלשה חודשים לאחר מכן השיבה הרבנית את נשמתה ליוצרה, ולאחר מסע ההלוויה שהתקיימה בארה"ב, ארונה הגיע ארצה להלוויה נוספת נערכה בקרית צאנז, והיא נטמנה בעיר נתניה.
כך גרמה הקורונה לחסידים לוותר על היקר להם
נגיף הקורונה שיבש לחלוטין את לוח השנה החסידי. בשל הנגיף, הפסידו החסידים תחילה את העליה לציון הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק בתאריך כ"א אדר, ואת הילולת הרה"ק רבי ישעי' מקרעסטיר.
בנוסף, נאלצו החסידים, ולא רק, להיעדר מהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר במירון, מקום אליו כידוע נוהרים מידי שנה מאות אלפים, על מנת לשמוח, להתפלל ולרקוד בצוותא, מה שהפך להיות אחד הימים המשמעותיים של השנה בקרב החסידים, ואף בקרב הילדים בני ה-3 שלראשונה השנה נאלצו להסתפק במעמד 'חלאקה' מאולתר, חלקם אף בתאריכים מאוחרים יותר.
עוד ברשימה: הילולת רבי חיים בן עטר - בעל ה'אור החיים הקדוש', הילולת שמואל הנביא, וכמובן ה'קיבוץ' הגדול בימי ראש השנה באומן שבאוקראינה.
בנוסף לכל אלו, נאלץ מרבית הציבור החסידי לוותר בחודשי הקורונה הראשונים בעיקר על הקשר הישיר עם האדמו"ר, קשר שהתערער מאד בשל הפסקת ה'טישים' וההתכנסויות, וכמובן התפילות בימי חול ובשבתות, צעד שגרם לתחושה של יתמות ממש בקרב מרבית החסידים.
יצויין כי אכזבה גדולה נוספת נרשמה בקרב חלק גדול מבחורי הישיבות שהיו נוהגים לצאת מידי שנה למסע חיזוק בקברי צדיקים בפולין יחד עם צוות הישיבה, מסעות שכמובן בוטלו בשל המצב.
הפגישה ההיסטורית של הרבי עם ראש הממשלה נתניהו:
מוצאי ל"ג בעומר, באישון ליל, יצא האדמו"ר מויז'ניץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ממקום הנופש בחצור הגלילית לכיוון מעון ראש הממשלה נתניהו ברחוב בלפור בירושלים.
הפגישה שנמשכה 45 דקות נשמרה בסודיות של ממש, כאשר מלבד שלשה אנשים, אף אחד לא ידע על קיומה או על תוכנה, כאשר ישנם כאלו שסבורים כי הפגישה עסקה בעניין חוק הגיוס, ושמירה על הסטטוס קוו לקראת החתימה של יהדות התורה עם ההסכם הקואליציוני, אך מנגד טענו גורמים בויז'ניץ כי הפגישה כלל לא עסקה בנושאים פוליטיים, אלא בנושא חשוב וקריטי מאד עבור הרבי.
לאחר הסערה והסקרנות הרבה שנגרמה עם היוודע הפגישה הסודית, יצא גיסו של האדמו"ר מויז'ניץ, הרבי מסאטמר (מהר"א) למתקפה חריפה בנושא ואמר כי "חודשיים של בידוד וריחוק מהחסידים, ללא עריכות טישים, תפילות ברבים, קבלת קהל וסנדקאות - בשל הפחד מפני הנגיף - הסתיימו באחת "בהליכה לביתו של 'ראש הכופרים' שמפיץ את ה'כוחי ועוצם ידי', ושאין לו שום דרך ארץ ויראת כבוד להקב"ה".
על כך הגיבו בויז'ניץ כי הרבי לא זקוק לאישור מאיש למעשיו, והוא ימשיך לעשות הכול לטובת עם ישראל.
האדמו"ר שחזר לחיים לאחר שהתמוטט
בתחילת חודש תמוז האחרון, בשעת לילה מאוחרת, התמוטט האדמו"ר מקוזמיר באופן פתאומי בשמחת החתונה לנכדתו. האדמו"ר שערך דקות ספורות קודם לכן את מעמד ה'מצווה טאנץ' המסורתי, צנח אל רצפת האולם לעיני החוגגים, תוך שכוחות ההצלה מבצעים בו פעולות החייאה.
לאחר שפונה לבית החולים במצב קשה ביותר, ולאחר כמה שבועות בהם היה מאושפז, שוחרר הרבי בחסדי שמים לביתו, לאחר שמצבו הרפואי השתפר פלאים, בזכות התפילות הרבות שנישאו בריכוזי החסידות.
לאחר ששוחרר מבית החולים ערך הרבי סעודת הודיה מיוחדת, במהלכה הודה בפומבי למתנדבי ההצלה שהצילו את חייו, תוך שהוא מוקיר את פעילותם השוטפת למען הצלת חיי אדם.
פטירת הרבי מסאדיגורה והכתרת האדמו"ר הצעיר
ללא ספק, זה הנושא החסידי החם ביותר של שנת ה'תש"פ, ואיתו נסיים את הסיכום: בתאריך כ' אב, בסביבות השעה 01:00 בלילה, כשעתיים לאחר שפונה לבית החולים, החזיר האדמו"ר מסאדיגורה את נשמתו ליוצרה למגינת לבם של חסידיו והעולם החסידי כולו כשהוא בן 65 בלבד בהסתלקותו.
המונים הגיעו למסע הלווייתו, אך למרבה ההפתעה, לא הקריאו במהלכה את הצוואה. אלו שקיוו לשמוע את זהות ה'ממשיך' אולי לאחר מסע הקבורה בבית העלמין, התאכזבו לשמוע כי זהות ה'ממשיך' יוכרע רק לאחר ימי השבעה.
בכל אותם ימים נשאו רבים את עיניהם אל החסידות בת כמה מאות המשפחות בלבד, תוך שהשמועות רצות מכל עבר על כך שהרבנית תבלחט"א התעקשה לשנות את הנכתב בצוואה לפיה בנה החמישי הרה"צ רבי יהושע העשיל פרידמן בן ה-23, ולמנות גם את בנה הבכור הרה"צ רבי מרדכי שלום יוסף לאדמו"ר של הקהילה בירושלים.
החלטת הרבנית שגובתה בפסקי דין של דיינים שפסקו כי בשביל השלום מותר לפעול אחרת מהנכתב בצוואה, גרמה לסערה של ממש, וכבר בתום ימי השבעה, מיד לאחר החזרה מבית העלמין נצפו עשרות רבות של חסידים כשהם מלווים את הבן הצעיר, ובכך מסמנים את בחירתם.
במקביל, ערך בן הבכור בשבת שלאחר מכן שבת 'הכתרה' רשמית בבית המדרש סאדיגורה בירושלים, ומאז הוא מכהן כרבי לכל דבר ועניין, כולל עריכת 'טישים' וביקורים בבתיהם של גדולי האדמו"רים.
לפני כשלשה שבועות חל מהפך בנושא, לאחר שבמכתב דיינים חדש נכתב כי אמנם בני הרבי זצוק"ל יכולים לכהן כאדמו"רים, אך רק הבן הצעיר יוכל להיקרא האדמו"ר מסאדיגורה, וכמו"כ כלל בנייני המוסדות שייכים לו בהתאם לצוואה שכתב אביו זצוק"ל.
נכון לעכשיו נראה כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, אך לפחות בשלב הנוכחי האחים נצפו רוקדים בצוותא בשמחת הבר מצווה לבנו של הבן הבכור שהתקיימה בשבוע האחרון בירושלים, כאשר בנוסף בשבת ההכתרה שהתקיימה במרכז החסידות בבני ברק השתתפו כמעט כל בני המשפחה, כולל הרבנית.
יצויין כי דבר הכתרתו של הרבי הצעיר הכה גלים בעולם החסידי כולו בעיקר בשל העובדה כי מזה עשרות שנים לא הוכתר אדמו"ר בגיל צעיר כל כך, וגם בשל הרגישות בכך שהתפקיד המלכותי לבית רוז'ין יועד ע"י האבא זצוק"ל דווקא עבור בנו החמישי והצעיר.
הצגת כל התגובות