לבת שבע שלום.
שמי שרה ואני בת 21. לפני כחודש וחצי התחלתי להרגיש פרפורים בלב. זה מאד מאד הלחיץ אותי והלכתי לקרדיולוג, הוא שלח אותי לעשות אקו לב וגם לעשות הולטר 24 שעות - שזה מין מכשיר שמודד קצב לב למשך 24 שעות, הכל יצא ברוך ה' תקין. אבל תוך כדי שחיכיתי לתוצאות הבדיקה וגם עכשיו שכבר קיבלתי אותם חזרה הפרפורים בלב רק התחזקו, וזה נורא מפחיד אותי. אני כל הזמן דרוכה ומרגישה את הלב לראות אם הוא מפרפר, ואם זה מתחיל לפרפר אני מתחילה להיות במתח נורא.
חוץ מזה אני גם מרגישה מין גלי חולשה כאלו שבאים והולכים, ובאופן כללי אני מרגישה מאד חלשה, כאילו יש לי מחלה קשה שיונקת ממני את החיים. יש פעמים שאני פתאום מאבדת את העשתונות, הכל נהיה שחור מול העיניים שלי ואני מרגישה שאני אלך להתעלף. פעמיים כבר קראנו ל"הצלה" ופעם אחת אפילו הלכתי לחדר מיון, בכל פעם הם בדקו אותי, אמרו שהכל תקין ובסדר גמור ושאני צריכה להירגע ולשתות מים. אבל רוב היום אני רועדת, וחושבת אולי אני אמות. עשיתי כל מיני בדיקות דם והכל יצא תקין. רופא המשפחה אמר שזה מלחץ ושאני צריכה לראות פסיכולוג.
אני רוצה לציין שאני עוברת תקופה מאד קשה בחיים שלי עכשיו, אבל עם כל זה קשה לי להאמין - איך זה יכול להיות? כל הדברים האלה קורים לי בגלל לחץ? האם יכול להיות שכל הדברים הפיזיים האלו - הלב, החולשה, הסחרחורות וההתעלפויות קורים בגלל לחץ?
תודה רבה ואשמח לתשובה מהירה.
שרה יקרה מאד
את מתארת חוויות מאד לא נעימות. את נמצאת בפחד מתמיד אודות מצבך הגופני, את מרגישה חולשה ופרפורים בלב, וגם חווה התקפים שבהם את מרגישה שאת מתעלפת, נתקפת בפחד עד כדי קריאה לאמבולנס או התייצבות בבית חולים. את שואלת אם כל הדברים האלו יכולים לקרות רק בגלל לחץ ולצערי התשובה היא כן. לגמרי כן.
נשמע שאת עוברת משבר חרדה בלתי נעים שיכול להיות מטופל ולהיגמר, אבל קודם כל את צריכה להבין שהגוף שלך בסדר גמור ושהכל מתחיל מהראש.
זה מתחיל ככה - מאיזושהי סיבה הגוף שלך נכנס למתח - זה יכול להיות בעקבות דברים שקורים בחיים שלך, וזה יכול להיות גם חוסר איזון כימי במוח שמאותת על סכנה ללא סיבה אמיתית. את מרגישה את החרדה ואת המתח וגם מתחילים אצלך תסמינים גופניים - חולשה, סחרחורת, דפיקות לב. במקום לייחס את התסמינים הגופניים למתח, את מתחילה לחשוב שהסיבה שלהם היא מחלה ממארת כלשהי, המחשבה הזאת מלחיצה אותך מאד וגורמת למתח להתגבר ולתסמינים להיות יותר חזקים מה שגורם לך להילחץ עוד יותר ולחשוב מחשבות מפוחדות עוד יותר, וכך את נכנסת למעגל הרסני של תחושות חרדה שמגבירות מחשבות חרדתיות שמגבירות את תחושות החרדה.
השיא של החוויה הזאת הוא בהתקפי פאניקה - אותם את מתארת. אלו התקפים בהם אנשים חשים שהם מאבדים שליטה, שהם ימותו או ישתגעו, אלו התקפים שמלווים בחרדה עמוקה, בעליה בקצב הלב, והם יכולים להיות מלווים בתסמינים רבים שהולכים ומתגברים עד להגיעם לשיא - קוצר נשימה, דפיקות לב, כאבים או לחץ בחזה, גלי חום או גלי קור,תחושת צריבה, הזעה, בחילה, קושי לנוע או תחושת מחנק. ההתקפים הללו הם מאד לא נעימים ובעיקר מלחיצים מעצם טבעם, אנשים רבים העוברים התקפי פאניקה מרגישים תחושה חזקה של רצון לברוח. ואכן, חוקרים מסבירים כי בזמן התקף פאניקה הגוף נכנס למצב חרום כאילו סכנה עצומה עומדת מולנו, בגוף משתחררים הורמונים רבים, בעיקר אדרנלין שגורמים לרצון לברוח או להילחם.
כיוון שהתקפי פאניקה מתחילים פעמים רבות עם לחץ בחזה וקוצר נשימה, אנשים רבים מגיעים לחדר מיון בעקבות פירוש שגוי של התקף פאניקה ולעיתים לוקח שנים עד שהם מגלים שהלב שלהם בסדר גמור, ושמדובר אזעקת שווא.
התקפי פאניקה הם תופעה רווחת וכל אדם שלישי יתנסה בהם פעמים בודדות בימי חייו בזמני לחץ מאסיבי. הם יכולים גם לקרות כתוצאה של שימוש יתר בממריצים כמו קפאין או ניקוטין, או מתרופות כמו ריטלין. עם זאת, אחוז קטן מהאוכלוסייה (1.5%) סובל מהפרעת פאניקה שהיא הפרעה שבה האדם חווה התקפי פאניקה לעיתים קרובות וללא סיבה נראית לעין. האדם שסובל מהפרעת הפאניקה יפתח חשש מתמיד מהופעה של התקף ולפעמים אף יחשוש מהמצאות במקומות מסוימים מחשש שילקה בהתקף פאניקה בעודו במקום כזה.
אצלך נשמע שהתקופה הקשה אותה את עוברת יצאה מכלל שליטה והתפתחה למשבר חרדה עם תסמיני חרדה מובהקים ועם התקפי פאניקה. את חייבת לטפל בעצמך ולהבין שהכל מתחיל בראש שלך, שהגוף שלך בריא ושאת צריכה להירגע. את חייבת להיפגש עם פסיכולוג שיאבחן אותך וימליץ לך על טיפול מתאים.
הטיפול המקובל בהפרעות חרדה ובהתקפי פאניקה הוא טיפול קוגניטיבי-ביהייביוריסטי (CBT), עיקרו של הטיפול הוא בשבירת המעגל ההרסני של תחושות חרדה שגורמות למחשבות חרדה שמגבירות את תחושות החרדה, על ידי שליטה על המחשבות. בטיפול לומדים לזהות את ניצני החרדה הראשונים ואת המחשבות האוטומטיות המופיעות מיד לאחריהם ולהחליף אותם במחשבות מועילות יותר. במקום לחשוב "אימא'לה, אני לא מרגישה טוב, אני עומדת להתעלף, איזה פחד" לומדים לחשוב מחשבות כמו "זה תכף יעבור, זה רק התקף פאניקה, לא קרה כלום, הכל בראש שלי" וכו'. בטיפול תלמדי גם לתרגל טכניקות נשימה שיקלו על הפחד ודרכים להתמודדות.
לעיתים קורה שהחרדה קשה מדי, והטיפול הפסיכולוגי אינו מספיק להשקטתה. במקרה כזה יש צורך להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי תרופות הרגעה, אפילו לטווח קצר, שירגיעו את המערכת ויתנו לך הפוגה ויכולת לחזור לחיים נורמאליים. חשוב מאד להתייעץ עם בעלי מקצוע מומלצים ובעלי אחריות, כאלו שאת יכולה לסמוך עליהם ושיתנו לך גב ואוזן קשבת לאורך כל הדרך.
המסע העומד לקראתך אינו קל, והוא דורש אומץ לב ופתיחות. כרגע המוח שלך קצת יצא מכלל שליטה וייקח זמן עד שתרגישי שוב רגועה כמו פעם. אל תוותרי, לכי לפסיכולוג, קבלי טיפול מתאים וצאי לחיים חדשים.
בהצלחה!
ממשיכים לשאול
בת שבע קשובה לכם. יש לכם שאלות בכל נושא? שילחו לכתובת bat7@kikar.net
הצגת כל התגובות