גורמי ביטחון ומקבלי ההחלטות במדינה ואף ראש הממשלה יצאו אתמול (שלישי) בקריאה לציבור היהודי בירושלים, המחזיק נשק ברישיון, לשאת את נשקו האישי, כל זאת בכדי להשיג תגובה מהירה ככל שרק ניתן בעת אירוע פחע"י – אם וכאשר חלילה יתרחש.
התגובה המהירה הוכיחה עצמה כמצילת חיים ממש.
גם בטבח הנורא שבוצע על ידי מוסלמים שפלים, שתרבותם היא תרבות של דם ורצח, הם אלו שעודדו ומעודדים מעשים נפשעים שכאלה במקומות התיפלה שלהם, בבתי הספר ובכל מדיה אפשרית. הם מבצעים את מעשיהם גם במחיר התאבדות, אכן התגובה של שוטר מזדמן מנעה אסון גדול יותר.
אממה, שאת הסוד הגדול מתי ואיך מותר להשתמש בנשק, קרי – לירות בו, אף אחד לא יגיד לך, ובטח שבשעת מבחן, לא תמצא מי שיעמוד מאחוריך או לימינך, ויגבה בפועל את מעשיך, ויטען עוברך שכל מה שעשית הוא למען הצלת חייהם של הנוכחים באותו אירוע. יוצא איפה, שאתה עלול למצוא עצמך תחת כתב אישום בגין 'הריגה' במקרה הטוב, או חמור מכך, בגין 'רצח' – לא פחות.
הוראות 'פתיחה באש' אינן ברורות ולא מגודרות דיים, אם בכלל.
אני ששירתתי בבה"ד 1, ובין יתר תפקידיי בצה"ל, אף הכשרתי והסמכתי צוערים לקצונה, אינני יודע באופן ברור מהן 'הוראות פתיחה באש' במצבים השונים באופן מעשי בהגדרתם בחוק, ובמציאות.
גם במטווח שעשיתי לאחרונה על פי המתחייב ממי שמחזיק נשק, העלה המדריך המקצועי את הסוגיה והסביר לחניכיו, כי בעניין זה אין דברים ברורים שיתנו מענה לכל סיטואציה.
ולא שהוראות לא קיימות, אלא שהם לא מעשיות ואינם עונות לתרחישים עליהם אנו מדברים.
ברור כי אם בעת אירוע פחע"י יפנה היורה למחבל, ויבקש ממנו לעצור, ויצעק לעברו 'עצור סיסמה' והוא לא יענה, ולאחר מכן הוא יזהיר את המחבל כי אם לא יזדהה הוא ירה בו, ורק אז הוא ירה באוויר 3 פעמים, ולאחר מכן ירה לעבר רגליו וכשזה לא יצלח, מותר לו לירות בו על מנת לפגוע – רק במקרה שכזה יהיה היורה מכוסה מכל תביעה וכתב אישום.
העניין הוא, שבסיטואציה שכזו, ובחלוף הזמן לביצוע ההנחיה בשלמותה, יהיו כאלה שעלולים לשלם בחייהם, ואולי אף היורה הפוטנציאלי בעצמו.
וכדי שלא לסבך את העניין יתר על המידה נסביר, כי באירועים ברורים בהם ניתן למלא אחר ההנחיות כלשונן, הרי שהוראות פתיחה באש, ברורות ומדויקות. במקרים שאין סכנה נשקפת לאיש, או שמבצע הפשע נכנע ונוטרל, גם אז ברור שאין כל סיבה לירות בו.
הבעיות מתחילות ולא נגמרות, בכל האירועים שבין 2 הקצוות, ובמבחן המציאות הישראלית, מסתבר שהן הרוב, כך יוצא איפה, שההנחיות אינם ברורות, ויתר על כן, הם מסוכנות.
נדמיין לעצמנו כאשר היורה נמצא בסיטואציה כזו שהוא עצמו במרכזו של אירוע, זהו 'זמן שאול' שכל אלפית שניה היא קריטית לעצמו ולסובבים אותו, ובו הוא צריך לחשב ולהתאים את ההוראות בדיוק למצב, ולחשבן איזה עו"ד טוב הוא יבקש ליטול כדי שיגן עליו, והאם כדאי בכלל לסמוך על הסנגוריה הציבורית, בו בזמן שבאמת כל מה שהוא צריך לעשות, זה להפעיל שיקול דעת איך מנטרלים את המחבל וכמה שיותר מהר, ולא כל דבר אחר.
אם תבחנו את הדברים על סמך ההיסטוריה הקצרה של מדינתנו המתקדמת, תווכחו שמה שקובע בסופו של יום, מי מקבל צל"ש או שיורידו אותו לדרגת טר"ש, הוא ההלך רוח הציבורית, ואולי אף חמור מכך, איך יגיב הרחוב הפלסטיני.
עובדה שנטרול המחבל באירוע הדריסה ברכבת הקלה בירושלים, בכך שחוסל, למרות שאולי היה ניתן לנטרלו גם באופן אחר שלא היה מביא למותו, למרות זאת, זכה היורה לצל"ש. באירוע הסכין בכפר כנא, בו נצפה מחבל מנסה לשבור שמשת רכב משטרתי ובו שוטרים, במטרה לפגוע בהם, תוך כדי שהוא זועק לעברם את סיסמת הרצח האיסלמית הידועה 'אללה הוא אכבר' ולמרות כל זאת אלו שירו בו ונטרלו אותו כמתבקש, עומדים עתה בפני סיטואציה של חקירות וכבר הודלפה הידיעה, שכתב אישום בדרך.
אין אף לא מדינה אחת מתוקנת, שבה מגיח מחבל עם סכין מול שוטרים ומאיים לפגוע בהם שאיננו מסיים את חייו.
ואם תרצו עוד כמה תבלינים לבלבול של 'הוראות פתיחה באש', אזכיר לכם את ההנחית ראש הממשלה המנוח דאז, מר יצחק רבין, שהורה לשבור את ידיהם ורגליהם של פורעים ערביים, או השר הארונוביץ' שקבע שאין לאפשר למחבל לצאת חי מאירוע.
אז האם אמרותיהם של המנהיגים בישראל, אינם אלא גחמות ותו לא, האם לראשי המדינה ולהוראותיהם אין להם תפיסה במציאות ובחוק, או אולי החוק בכלל נקבע לפי ההלך רוח ברחוב, או לפי הקפריזה של מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית השייך ראאד סאלח.
באמת, כל אלה ועוד הם טיעונים יפים לכתבות בעיתונים ולטורים אישיים, בפועל הדברים ייקבעו בבית משפט, ועוד לפני בתי המפשט, בפרקליטות. המכנה המשותף לכל דיסטנציה, שבכולן, תמצא עצמך בודד ועזוב לנפשך.
ואם אינכם מאמינים, תתיעצו עם שוטרי מג"ב שהגנו על עם ישראל מפורעי המחבלים מכפר כנא, כאשר הם באים לבקר במחלקה לחקירות שוטרים כאן בירושלים.
ראוי היה להוציא 'הוראות פתיחה באש' ברורות האומרות, באירוע פחע"י מרגע שהאיום מופיע ועד שהוא לא הסתיים בכך שהמחבל נוטרל באופן סופי, או שהוא נכנע ואיננו מהווה כל איום על הסביבה, מותר וצריך לבצע כל פעולה שתנטרל אותו כולל הריגתו.
כשזה יקרה אתקשר לספר לכם...
הצגת כל התגובות