המאבק בין עיריית ירושלים למשרד האוצר כבר הסריח את עיר הבירה עם השביתה הפרועה באגף התברואה, וכעת המאבק עובר, בין היתר, אל המינהלים הקהילתיים.
בפגישה שנערכה בין יושבי הראש של המינהלים הקהילתיים ומשה ליאון האחראי על האגף, נמסר להם כי העירייה מתכננת קיצוץ רוחבי חד בתקציביהם. בין היתר, מדובר על קיצוץ 40 אחוז במשרת מתכנן שכונתי, קיצוץ של כל התקציב הבלתי ייעודי השנתי, קיצוץ התקציב בשכר ופעולה בהיקף של 40 אחוז בקניית השירות המועברת דרך מינהל פנאי ועוד.
לדברי גורמים שהשתתפו בפגישה, נאמר ליושבי הראש כי הקיצוץ נועד להפעיל לחץ על משרד האוצר וכי העירייה משתמשת במינהלים הקהילתיים, ודרכם באזרחים, בכדי לגרום למשרד האוצר לפתוח את הכיסים ולהזרים תקציבים לעירייה, שלא נמצאת במצב כלכלי טוב.
למרות הדברים, בעירייה הודיעו כי בכל מצב יצטרכו לקצץ לפחות 15 תקנים במינהלים הקהילתיים השונים - ללא קשר למגעים מול האוצר. על פי גורמים במינהלים הקהילתיים, הקיצוץ בתקנים יפגע בעיקר במינהלים "החלשים" - החרדים, הדתיים והערביים, זאת בעוד במינהלים החזקים, בשכונות החילוניות המזוהות עם ראש העיר ניר ברקת, הקיצוץ לא ייצא לפועל.
ל"כיכר השבת" הגיע מכתב פנימי באחד מהמינהלים החרדים/דתיים, בו נכתב כי במידה והקיצוץ ייצא לפועל המינהל ייאלץ לסגור את שעריו. "אין מנוס מלהודיע לעיריית ירושלים על סגירת המינהל על עובדיו עד למתן פתרון מיידי וביטול הקיצוץ" נכתב במסמך הפנימי.
"ראש העיר משחק משחקים פוליטיים על הגב של תושבי ירושלים, בדיוק כמו שהוא עשה עם הזבל ברחובות" אמר אחד מראשי המינהלים הקהילתיים בשיחה עם "כיכר השבת". היו"ר מתח ביקורת חריפה גם כלפי הנציגים החרדים בעירייה על כך ש"למרות שהם נמצאים בכל עמדות המפתח בעירייה, בכל זאת נראה כי תמיד הציבור החרדי נשאר אחרון".
"גם עם הזבל והשביתה באגף התברואה, השכונות החרדיות היו האחרונות שפונה מהן הזבל. בכל השכונות החילוניות, משם מגיעים המצביעים של ברקת, הזבל פונה די מהר, כשבשכונות החרדיות הוא פונה רק כשבוע וחצי לאחר ההודעה על סיום השביתה" אומר היו"ר.
לסיום הוא אומר: "הם גם משתמשים בתושבים, גם מקצצים בפועל, וגם עושים זאת דווקא אצל החרדים, הדתיים והערבים. במינהלים הקהילתיים החזקים לא נוגעים".
פנינו לעיריית ירושלים בכדי להבין מדוע לא נערך קיצוץ דיפרנציאלי, לפיו, הקיצוץ במינהלים החלשים יהיה מתון יותר בעוד במינהלים החזקים יהיה ניתן לערוך קיצוץ עמוק יותר. גורמים בעירייה טענו כי בקיצוץ כזה ענק של 200 מיליון שקל אין אפשרות לעשות סדרי עדיפויות, כל התחומים נפגעים וכל המינהלים. "הפיתרון היחיד הוא שכמו כל שנה האוצר יתמוך בירושלים" אמרו הגורמים.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "אנו מקווים שמשרד האוצר יעביר את התקציבים לירושלים כפי שהיה בכל שנה, אחרת לא יהיה מנוס מביצוע קיצוץ כואב של מאות מיליונים בכל התחומים - בחינוך, בתרבות, בספורט, ברווחה במינהלים הקהילתיים, בתחזוקת העיר ובשירותי העירייה. אין תחום שלא ייפגע ויקוצץ. משמעות הקיצוץ היא פיטורי כ-2,000 עובדים והחזרת ירושלים שנים רבות אחורה. אנו מקווים כי ממשלת ישראל ומשרד האוצר יתייחסו אל ירושלים כאל יעד לאומי כדי שלא תושבי ירושלים ישלמו את המחיר".