בתום דיון ממושך אישרה הערב (רביעי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור, הקובע 30 שנות מאסר למחבל שביצע עבירות טרור. תמכו בהצעה בקריאה שלישית 57 לעומת 16 מתנגדים.
בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור. כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה. ההצעה מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מינהלי מחשודים בעבירות ביטחון. עוד קובעת ההצעה, כי יהיה ניתן למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה. בהצעת החוק, יש החמרת ענישה לפעילי טרור כך למשל, נקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם.
הצעת החוק עוסקת אף בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. במקביל לכניסת החוק לתוקף, יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות. בנוסף, החוק יבטל עשרות תקנות מתקנות ההגנה לשעת חירום וישנה סעיפי חוק רבים ב-14 חוקים אחרים.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "עם אישור החוק הזה, 60 חוקים ותקנות של המלך ג'ורג יתבטלו כך שזה כמו יום עצמאות. יש לפעמים חוקים שאתה אומר שזה חוק תאורטי, אין סיכוי שיממשו אותו, או, כשהוא יגיע לכלל מימוש אתה לא יודע איך יממשו אותו וכולי.
"זה חוק שחי את המציאות, שואב את כוחות ואת הגדרותיו מהחיים האמתיים של מדינת ישראל. לצערנו, מיום היווסדנו ועוד לפני כן אנחנו נמצאים במאבק בטרור, על כל השלכותיו. לכן החוק הזה נובע מהחיים האמתיים, מהמציאות בשטח. הוא לווה על ידי אנשי ביטחון, אנשי שב"כ, שליוו אותנו לאורך כל הדיונים ועזרו לנו הרבה מאוד בעובדות ובחיים המציאותיים של השטח. ולכן זה לא חוק תאורטי, איזה מין משהו שישבו מומחים, פילוסופים, והגדירו טרור ומה אסור. לא, זה חוק מהשטח, ולכן יש לו חשיבות עצומה.
ח"כ זהבה גלאון אמרה: "צריך לגדוע את המוטיבציה לטרור, ומי שמתדלק את בית החרושת שמייצר מוטיבציה לטרור זה הכיבוש. זו הזיה לחשוב שנמשיך לשלוט על עם אחר כל-כך הרבה שנים והכול ימשיך להתנהל על מי מנוחות. ואין בדברים שלי כהוא זה כדי, חלילה, להצדיק טרור.
"אבל גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק הזה יהיה אפקטיבי ואסור להקריב ערכים בסיסיים של מה שאנחנו רוצים להחשיב או להיחשב כמדינת חוק, כמדינה ששומרת על זכויות אדם בסיסיות. במקום להתמודד עם הטרור אנחנו מקבלים כאן הצעת חוק מופרכת. במקום לחשוב איך מבטלים את השימוש בחוקי חירום, בעצם מעגנים אותם בחקיקה.
"אני חושבת שההצעה הזאת תפגע במדינה כמדינת חוק, חוק שהיה אמור להיות חוק מודרני. חוק חדש בעצם מסתמך על חקיקה ארכאית והיסטרית. אני חושבת שדבר אחד הוא לא יעה: הוא לא באמת ייתן כלים למאבק בטרור, הוא שוב יציב אותנו ברשימת המדינות שמנצלות את היכולת הדמוקרטית לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטים.
ח"כ איימן עודה: "החוק הזה פוגע בצורה ישירה בישראל הרשמית. למה? כי מדינת ישראל מקיימת תיאום ביטחוני עם אנשי אש"ף, מדינת ישראל מקיימת קשרים עם הרשות הפלסטינית ועם חברי אש"ף. ואש"ף, לפי ההגדרה הישראלית, הוא ארגון טרור, וחבריו הם חלק מארגון טרור. אז לפי החוק הזה, זה חלק מהפניקה של השלב האחרון של הקולוניאליזם".
ח"כ יואל חסון: "אני רוצה לומר לחבריי, בעיקר בסיעה המשותפת, שבאופן אוטומטי לצערי יצאו נגד החוק הזה, בעיני, כמה שיש בחוק הזה, ויש בחוק הזה סעיפים לא פשוטים, והוא חוק לא פשוט, ואני מודע לכך שהחוק הזה לא פשוט, אבל בעיניי החוק הזה הוא חוק ישראלי ולא חוק אנטי ערבי. הוא חוק ישראלי. והוא חוק שבא להגן על כל אזרחי מדינת ישראל, והטרור, להזכיר לך חברי, הוא טרור שלא יודע להבחין, מי יושב בשולחן הזה ומי יושב בשולחן אחר.
"ואתם יודעים את זה גם מהניסיון. לכן זה לא חוק אנטי ערבי ולא חוק נגד אזרחי מדינת ישראל הערבים, זה חוק בעד אזרחי מדינת ישראל. ובעיניי, כל מי שיש לו סיכוי לשלם מחיר כזה או אחר בעקבות החוק הזה, בדרך כלל – לא תמיד, יש גם מקרים יוצאי דופן – בדרך כלל, כנראה, יש סיבה, למה הוא אמור להינזק מהחוק הזה".
הצגת כל התגובות