אומנות גנובה וגנוזה: תערוכת הגמר בפקולטה לאומנות במכללת בית ברל עוררה סערה, וזאת לאחר שהסטודנטית רותם בידס שביקרה באושוויץ מספר רב של פעמים, לקחה איתה בכל ביקור כמה חפצים מהאתר, אותם היא תכננה להציג בתערוכה.
בידס, דור שלישי לניצולי שואה מספרת שגם בביתה לא הרבו לדבר על הנושא הכאוב, אך הוא תמיד היה נוכח ומורגש. הסבים והסבתות שלה אינם בין החיים אך הזכרון שלהם הוא זה שהנחה אותה לבצע את המעשים הללו.
כשנשאלה על כך שזהו מעשה לא חוקי ולא מוסרי השיבה בידס כי היא מודעת לחוסר החוקיות ומהמוסריות אך לא יכלה לעמוד במקום בו הפרו את החוקים ושחטו את המוסריות, ולציית לחוקי המקום.
בין החפצים שהיא לקחה והיו עתידים להיות מוצגים בתערוכה ישנם חלקי סירים, קעריות מרק חרוכות, בורג גדול, שברי זכוכית, מים שנלקחו מהאגם שאליו נזרק אפר הנספים, ושלט שמבהיר את חשיבות האתר ומסביר שלמרות שלא מדובר במוזיאון עצמו, אסור לגנוב משם דבר.
בעבודה מוצגות גם כפיות - אלה ספציפית אינן מאושוויץ, אבל לדבריה היא לקחה משם כף וזו אבדה לה; חפצים אחרים שמוצגים והובאו מפולין: רגל של ארנב, דבק עור ארנבות שקיבלה מהמנחה שלה, מיכל נאמן, דגם של ארנב מעץ, ועוד.
נזכיר שזאת לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים באנשים שיצאו מהביקורים באושוויץ בידיים מלאות, בפעם הקודמת היה זה מוטי ודומיניק פוסלושני, בכיר בעיריית הרצליה ורעייתו, שנתפסו בגניבת פריטים מהמוזיאון שבמחנה ההשמדה. השניים, קרובים של ניצולי שואה, לקחו משם לטענתם סכו"ם חלוד ומספריים כמזכרת, ולאחר שנעצרו בשדה התעופה בקרקוב גזר עליהם בית המשפט בפולין מאסר על תנאי וקנס כספי.
"אני חושב שסיפור גניבת השלט 'העבודה משחררת' הפך את הסיפור שלנו לגדול יותר", אמר אז פוסלושני, שנאלץ לעזוב את תפקידו בעירייה. "אנשים לוקחים משם כל מיני דברים, אבל אנחנו מתנצלים. זאת הייתה טעות".
במכללת בית ברל, שם הייתה אמורה להיערך התצוגה, ישנם מרצים התומכים במעשיה של האומנית הצעירה, ובירכו אותה על המעשה והחשיבה שלדבריהם תשמש עדות כשהעדויות החיות כבר לא יתהלכו בינינו, וישנם קולות שמביעים מורת רוח מהמעשה הבלתי חוקי בעליל.
לאחר שהשמועה אודות התערוכה השנויה במחלוקת עוררה סערה הוחלט בהנהלת בית ברל לבטלה.