מנכ"ל משרד האוצר בכנס אונו על התקציב והבחירות

שי באב"ד. (צילום: יחצ)

שי באב"ד: "היכולת להתכנס לאירוע משמעותי כמו תקציב, הולכת ופוחתת. זה התקציב הכי קשה לסגירה. יש בו כמעט אפס גזירות. לא משנה אם ומתי יהיו בחירות, הכוונה הייתה שיהיה תקציב – וגם אם תיכנס ממשלה חדשה, היא תיכנס לתוך תקציב ולא תהיה בלחץ לאשר תקציב חדש. אם לא נעביר תקציב – ניכנס למצב דומה לבחירות הקודמות".

יש לך אספירציות פוליטיות?

"הייתי ברשימה בפעם שעברה, אבל באופן פיקטיבי משהו. לא אהיה בכנסת".

על התקציב:

"הייתה ישיבת התנעה עם רה"מ ואז עם היועץ המשפטי לממשלה ולכנס, סגרנו לוחות זמנים. חוק ההסדרים הנוכחי הוא שליש מגודלו של חוק ההסדרים הקודם. לא נופל ממנו באיכות, אגב".

מס דירה שלישית.

זה היה ניצול ציני של אינטרסים. זאת הכנסת, בוא נפקח את העיניים. אם מישהו חושב שבכל דיון חברי הכנסת מכירים את החומר ומנהלים דיון מעמיק ואין לוביסטים וסגירות מראש או משמעת קואליציונית, הוא מתבלבל. בדיון על מס דירה שלישית, בכוונה עיכבו, סיפרו בדיחות וניסו למסמס. עכשיו הבנו את חוקי המשחק ונעשה התאמה בין אורך הדיון, ההתייחסות העניינית. חברי הכנסת צריכים לתת את דעתם, אז אנחנו מגיעים מראש עם רשימת 'עיזים'".

יש לך לא מעט שעות מומו פילבר. כל מה שהתנהל בחדרים ההם היה תקין ומוצדק בהקשר התאגיד והרפורמות?

"בכל מה שהייתי מעורב – חד משמעית כן. לא חשדנו בכלום. כשהייתי מעורב בנושא התאגיד, הפגישות עם פילבר, רה"מ ויריב לוין היו במשרד עם גורמי המקצוע. אנשים לא הרשו לעצמם...

עבדו עליכם?

"מבחינת משרד האוצר וממני עד אחרון הפקידים, אנחנו מקפידים על דיונים ענייניים. זה לא משרד של אבא שלי וכל דבר שנעשה, צריך להיעשות בשקיפות מלאה. רוצה פגישות אישיות? תיפגש עם חברים שלך מחוץ למשרד. אתה צריך לנהל תהליך ענייני ומקצועי, כדי לשרת את הציבור.

אתה לומד תורה עם ליצמן?

"נכון. אני מכיר את ליצמן, סגן השר, היטב. יש לנו חברותא בספר שכתב סב סב סבי, שמפורסם ברחוב החרדי. ליצמן משתומם שאני לא חלק מיהדות התורה ומנסה 'לשקם' אותי בכל פגישה כזאת. אנחנו בעיקר לומדים שם, אבל דנים לא פעם במה צריך לקדם ולתאם בין שני המשרדים".

ובין השרים?

"לא, השר שלי יודע את עבודתו יותר מכל שר אחר".

משרד האוצר משרד קשה. בוא נדבר על ועדת קוצ'יק.

"משרד האוצר הוא א-נומליה. בכל גוף אחר, יש מנכ"ל שמנהל את כל העובדים והמשרד. במשרד האוצר יש עשרה כאלה. כששאלתי את קודמתי מה הסמכויות – אמרו לי שאתה ראשון בין שווים ואמור לתכלל בין כולם. המנכ"ל שואב את כוחו מהשר וצריך להתמודד עם מנכ"לים ופקידים, שלא תמיד חושבים שהשר צודק וחלקם חושבים שהם השר, כי הם עשרים שנה במשרד. יש מדיניות ויש שר. ועדת קוצ'יק הגדירה ועשתה סדר, נתנה המון כוח למנכ"ל, מטה אסטרטגי ותיכנון מדיניות. למה לא יישמתי את הוועדה? כשהקמתי אותה והרכבתי מחמישה אנשים בעלי זכויות רבות, אמרתי: זו סמכות שלי להכריע. כשהוצאתי את זה החוצה, נציגי העיתונים הכלכליים פתחו במסע נגד. אין אף ועדה כמו הוועדה הזאת. אני משלם מחיר אישי כבד ומשפחתי. הצהרתי כבר ב-2010, שזה החלום שלי – המגזר הציבורי. עידן עופר שאל אם ירדתי מהפסים ואני עובר משבר... ניר גלעד אמר לי על התחום שזו ארץ אוכלת יושביה. פקידי ציבור שמשרתים, בעיקר נאבקים להוכיח שהם בסדר, לא מושחתים. מצד שני, יבוא מי שיגיד תראה כמה מושחתים יש. אני מניח, שמכל פקידי הציבור, יש גם כמה טובים. אנשים טובים אומרים לעצמם: למה לי? אבא שלי צפה במהדורת החדשות של ערוץ 2, בה פירסמו שנחקרתי בחשד, עם דמעות בעיניים. דבר כזה מרחיק אנשים טובים מהמערכת".

רגולציה – היית מנכ"ל הרשות השניה.

"הייתי שנתיים בתפקיד. מה שקרה עם התקשורת במובן של רגולציה, מאוד לא נכון בעיניי. הייתי צריך בזמנו להתעסק עם אורך הפרסומת והתוכן שלה, זה עודף רגולציה. על עיתונות אין שום רגולציה. בעיניי, התקשורת חייבת להיות חופשית – וצריך לשים קווי יסוד, הגנת הצרכן, תכנים פוגעניים, נושאי הסתה ופלילים וזהו, בגדול. לפעמים, שעות של דיונים האם מדובר בסוגה עילית או דוקו".

אז זה ישראבלוף?

לא, אבל זה היה נכון לתקופת שנות התשעים ולא היום, כיש לך מידע שזורם באינטרנט בכמויות עצומות. זה בולשביקי לרצות להתערב בכל. הרגולציה צריכה להיות קשה ואכיפתית בנושאים המהותיים".

כנס רגולציה כלכלית ואכיפה אזרחית עמד השנה בסימן עשור ל"הצלחה" (ע"ר), התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת .