המערכת הפוליטית סוערת בימים האחרונים סביב "פסקת ההתגברות" והרצון לרסן את כוחו של בג"צ. ד"ר חיים זיכרמן, מנהל אקדמי של הקמפוסים החרדים ב'אונו' הסביר בראיון למהדורה המרכזית ברדיו 'קול חי' בהגשת איתי גדסי, הסביר את המארג העדין שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והצורך לשמור על כך.
"בשנת 1992 הכנסת חוקקה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", מסביר ד"ר זיכרמן, "החוק הזה הוא חלק מהחוקה הישראלית, בכל העולם חוק רגיל לא יכול לסתור את החוקה, ולכן כל חוק שהכנסת מחוקקת שהוא נוגד את חוק היסוד, דינו להיות בטל. בניגוד לדעת רבים, ביהמ"ש לא מבטל חוקים, ביהמ"ש אומר שמכיוון שהחוק נוגד את החוקה הוא בטל מעיקרו, כעפרא דארעא, והוא אינו יכול לחול".
"העובדה שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק ב-32 חברי כנסת אין לכך משמעות רבה, היות ואנו הסכמנו שזה המבנה וזו החוקה, ולכולי עלמא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא פרק בחוקה הישראלית, ממילא חוק שיסתור אותו דינו בטלות. לכן בג"צ החליט בסוגיות שונות כמו בפס"ד רובינשטיין, על גיוס בני ישיבות וחוקים נוספים, שדינם בטלות כי הערך המרכזי בהם הוא פגיעה בשוויון".
באשר ל"מהפכה החוקתית" של השופט אהרון ברק, מסביר ד"ר זיכרמן כי היא מתייחסת לשלושה היבטים. "אחד, ברעיון שביהמ"ש יכול להכריז על בטלות החוק, ושני החידושים הגדולים יותר זה שביהמ"ש הכניס את ערך השוויון לתוך חוק היסוד, זה למרות שלמרבה הפלא ערך השוויון לא מוזכר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זו המהפכה האמתית שברק עשה, שהכניס באמצעי פרשני את ערך השוויון וחופש הדת.
"ברק לקח את חוק היסוד שהיה קטן ודל, ויצק לתוכו תוכן שהרחיב את החוקה. ברק סבר שאדם שאין לו שוויון הוא אדם שאין לו כבוד, ואם חוק היסוד קובע שצריך כבוד, ממילא במשתמע הוא קובע שצריך שוויון.
"החידוש השלישי של ברק במהפכה החוקתית היא שהוא נתן זכות עמידה לכולם. שופט לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא רוצה לדון במשהו, בניגוד למחוקק. ביהמ"ש צריך להידרש לנושא כדי לדון בו, ולכן ברק הרחיב את זכות העמידה, שהוא מוכן לדון כמעט בכל דבר שיבוא לפניו, מכאן נגזר הביטוי "הכל שפיט". בזמנו כולם במערכת המשפטית הסכימו איתו, היום אנחנו כבר יכולים לראות שינוי בהקשר הזה, גם שינוי בבחירת השופטים בביהמ"ש העליון שנוטה לכיוון שמרני יותר".
מהי פסקת ההתגברות?
ד"ר זיכרמן: "פסקת ההתגברות אומרת שאם ביהמ"ש ביטל חוק או הצהיר על בטלותו של חוק, הרשות המחוקקת יכולה לשוב ולחוקק אותו שוב. המודל הקנדי אומר דבר פשוט, אם ביהמ"ש ביטל חוק, יכול בית המחוקקים לשוב ולחוקק אותו, וגם השופט ברק הסכים עם זה, רק השאלה עלתה כמה חברי כנסת יידרשו כדי לחוקק אותו מחדש. כי צריך להבין את המארג העדין שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.
"תפקידו של ביהמ"ש להגן על זכויות אדם. במשטר דמוקרטי הרוב יכול לחוקק כל חוק. ולכן בג"צ נדרש להגן על המיעוט מפני כוחו של הרוב. מכיוון שכך, כאשר ביהמ"ש מוציא "כרטיס אדום" לכנסת ומבטל חוק בשל פגיעה בזכויות אדם, הכנסת תוכל להתגבר על זה אבל בקונצנזוס רחב יותר, כי כנסת שיש לה כח בלתי מוגבל זה דבר מסוכן כי זה יכול להתהפך עלינו כקבוצת מיעוט.
"בשנות הארבעים של המאה הקודמת הבינו שגם לדמוקרטיה צריכים להיות גבולות ומישהו צריך לרסן אותה. כולם מבינים היום שנדרש גוף שיפקח על הכנסת, וכל זאת כמובן תוך שימת לב לאיזון העדין בין מה שמותר למחוקק ומה שמותר לרשות השופטת".
לאור העובדה שהיום המיעוט החרדי לא מיוצג בבתי המשפט ובשירות הציבורי מדוע ביהמ"ש לא קובע העדפה מתקנת?
ד"ר זיכמרן: "אכן אתמול היה אצלנו פרקליט המדינה שי ניצן בקמפוס החרדי, ולזכותו נאמר שהוא באמת פועל לשילוב של חרדים בתוך היחידות והמחוזות השונים של הפרקליטות. למעשה בשנה האחרונה נחקק חוק שקובע העדפה מתקנת לחרדים בשירות הציבורי, זה חוק חיוני מאין כמוהו משום שבאמת השירות הציבורי צריך לשקף גם את האוכלוסייה החרדית, כי כאשר היא לא חלק ממנו אין לה אמון בו.
"בשנת 2016, מדד הדמוקרטיה הישראלית הראה שלציבור החרדי יש 6% אמון בביהמ"ש העליון, זה נתון שהוא מתחת לכל דבר אחר, כלומר 94% מהציבור החרדי מביעים חוסר אמון מוחלט בביהמ"ש העליון, וזה נתון שביהמ"ש צריך להסתכל עליו טוב טוב ולהבין איך הציבור החרדי בנתק כ"כ חמור מביהמ"ש.
"פסיקות כמו פסיקת הביניים שביטלה את תוכנית "משפיעים", מצד אחד אומרים לך אנחנו רוצים לשלב חרדים, מצד שני אומרים - בתנאים שלנו, ללא הפרדה וכו' ואנחנו לא מסכימים בתנאים שלכם, הדבר הזה חייב להשתנות. המדינה חייבת להבין ששילוב חרדים הוא שחייבים לקבל אותם כפי שהם מבינים את אורח חייהם".
האזינו לראיון באדיבות רדיו 'קול חי'