כמדי שנה, בתחילת השנה האזרחית מתפרסמים נתוני האוכלוסייה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בשנה החולפת. עם תחילת שנת 2018, ההתיישבות הישראלית באזור מונה כ-150 יישובים בהם מתגוררים 448,672 תושבים.
מניתוח הנתונים עולה כי הגידול השנתי באוכלוסיית האזור בשנת 2018 עומד על 3% לשנה, כאשר בעשור האחרון נרשם ממוצע גידול שנתי של 4.3% בשנה. יותר מפי 2 מהגידול הממוצע במדינת ישראל שעומד בשנת 2018 על 2%.
הגידול באחוזים בשנת 2018 (3%) נמוך משנת 2017 (3.4%) והוא הנמוך ביותר מזה כעשור. גם הגידול במספר הנפשות ירד, בשנת 2017 הוא עמד על 14,299 תושבים לשנה ואילו בשנת 2018 הוא עומד על 12,964 תושבים. בעשור האחרון ההתיישבות גדלה ב-15,043 תושבים לשנה בממוצע. למרות זאת, ביוש מציינים כי הם שומרים על אחוז גידול גבוה יחסית לממוצע הארצי שעומד על 2% לשנה.
בזיקה לדת נמשכת המגמה הקבועה בה יש כמעט שוויון בין הקבוצות, כאשר כל קבוצה – דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים – מהווה כשליש מהאוכלוסייה הכללית באזור עם יתרון קטן למגזר הדתי לאומי ולחרדי.
היישובים הגדולים ביותר ביהודה ושומרון הם כמובן הערים (לפי גודל): מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל בהן מתגוררים יחד 195,771 תושבים (43%). במועצות המקומיות ביהודה ושומרון חיים 95,890 תושבים (22%) ובמועצות האזוריות הפרוסות ברוב השטח מתגוררים 157,008 תושבים (35%).
היישוב הכי גדול שאינו מועצה או עיר הוא כוכב יעקב שבבנימין, אחריו שערי תקווה בשומרון, גבע בנימין (אדם), טלמון, כפר אדומים, שילה ותקוע.
מבחינת הגידול ביישובים, גם השנה היישוב עלי זהב (כולל לשם) שבשומרון הוא בעל אחוז הגידול הגבוה ביותר עם %22.6 גידול בשנת 2018. בין שאר הישובים שצמחו במיוחד נמצא את מעלה עמוס בגוש עציון (17%), סלעית בבקעת הירדן (16.5%), בית הערבה שבמגילות ים המלח (15.9%) וסנסנה בהר חברון (13.8%).
במועצות האזוריות, הגידול הרב ביותר נרשם במועצה האזורית הר חברון, שאחוז הגידול שלה בשנת 2018 עומד על 6%. שאר המועצות האזוריות עומדות על אחוזי גידול גבוהות גם הן (מאחוז הגידול הגבוה לנמוך): מועצה אזורית מגילות ים המלח (5.9%), מועצה אזורית שומרון (5.5%), מועצה אזורית בקעת הירדן (4.8%), בנימין (2.6%) וגוש עציון (1.2%).
המועצה המקומית בה נרשם הגידול הרב ביותר היא המועצה המקומית אפרת, שאחוז הגידול של בשנת 2018 הוא 8.7%. אחריה עומדת מועצה מקומית עמנואל (6.5%), מועצה מקומית קרני שומרון (4.4%) ומועצה מקומית בית אריה עופרים (3.5%).
באופן לא מפתיע מובילות הערים החרדיות את רשימת הערים והעיר בה נרשם הגידול הגבוה ביותר היא מודיעין עילית (3.9%), ולאחריה ביתר עילית (3.5%).
נתון חשוב נוסף הוא ממוצע הגילאים, כאשר תושבי יהודה ושומרון צעירים יותר מהממוצע הארצי. לפי נתוני הבחירות המוניציפליות אשר התקיימו השנה, כ-55% מתושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם מעל גיל 17 כשהממוצע בכל מדינת ישראל עומד על 73% אזרחים מעל גיל 17.
אמנם אחוז הגידול ביהודה, שומרון ובקעת הירדן עדיין גבוה מהממוצע הארצי, אך הוא יורד באופן קבוע כבר עשור. בשנת 2008 עמד הגידול על 5.6% וכעת אנו עומדים על כמחצית. לדברי מועצת יש"ע, המסקנה היא אחת ויחידה, והיא בולטת במיוחד על רקע הבחירות הקרבות – בשנים האחרונות אין בנייה מספקת ברחבי ההתיישבות. הבנייה המאושרת היא מועטה יחסית לשנות ההקפאה ואינה עומדת בקצב הגידול הנדרש ובביקוש הרב. לדוגמא בנים ממשיכים, אשר חפצים לגור בהתיישבות אינם יכולים לעשות זאת מכיוון שביישוב של הוריהם אין בתים חדשים. אחוז הגידול הנובע מילודה טבעית הולך וגדל והגידול כתוצאה מהגירה פנימה הולך וקטן עקב חוסר ביחידות דיור.
יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני: "אנו שמחים לראות את הגידול בכמות התושבים באזור. אולם בשנים האחרונות הבניה מועטה יחסית עקב ההקפאה שהייתה במשך שמונה שנים וכיום מאושרות תכניות מצומצמות בלבד. הנתונים האלו הם קריאת כיוון לממשלה הבאה: נדרש מאמץ לשחרור חסמי הבניה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. זו הדרך בה נוכל להמשיך ולקדם את ההתיישבות ואף להגדיל את היצע הדירות בארץ ובכך להוריד את מחירי הדיור. אנו ממשיכים לפעול כל העת למען המטרה החשובה – מיליון תושבים ישראלים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בקרוב".