כשקראתי את דברי השופט בדימוס עודד אל-יגון, צפו ועלו בזכרוני בבת אחת דבריו הנוקבים של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בדבר מוסריותם ותבונתם של שופטי ישראל.
יתכן ומדובר בעשב שוטה בודד, או באדם מעורר רחמים שזקנותו מביישת את צעירותו, אבל בכל מקרה, ההתנשאות, הרדידות, הגסות, ובעיקר הטיפשות, של השופט הלא נכבד, אמורים להדאיג ולהדיר שינה מעיני כל אזרח שכבוד מדינת היהודים יקר בעיניו.
לינור אברג'ל מיצגת נאמנה דורות של נשים צנועות, אימותינו וסבותינו, שחבשו כיסוי ראש הולם מתוך אידיאל, כבוד עצמי וגאוות יחידה. הופעתה המכובדת והצנועה בטקס הרישמי הנצפה ביותר, אחרי 71 שנות עצמאות, העבירה את המסר לנשות ישראל כולן: גם לכן יש עצמאות. אינכן מוכרחות לחשוף את גופכן כדי לזכות בהכרה ותהילה. נהפוך הוא, צנוע זה יפה. צנוע זה מכובד. ומצניעות - לא מפסידים.
אין זה סוד כי אחת ההקפדות המפורסמות של מרן זצ"ל, היתה בענין כיסוי הראש כהלכה. כאשר היו מגיעים להתייעץ עמו בנוגע להצעת שידוך מסוימת, ביקש לשמוע האם תסכים הכלה ללבוש מטפחת צנועה המכסה את הראש כראוי. מרן סבר כי יש בכך כדי ללמד על יראת השמים שלה, ולא פחות מכך - על אישיות חזקה ויציבה שאינה נסחפת עם הזרם.
כמעט אין אירוע שאני מגיעה אליו, ולא ניגשות אליי בנות שמבקשות ללמוד איך לקשור מטפחת. אני כמובן נענית בחפץ לב, ומלמדת אותן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.
אז לכבוד לינור אברג'ל, אני מזמינה אליי כל אשה ובת, שרוצה להצטרף אל שרשרת הדורות ולחבוש מטפחת צנועה והולמת. ומי יודע? אולי הזכויות הללו יגשימו את תפילתנו רבת השנים: השיבה שופטינו כבראשונה, והסר ממנו – "יגון" ואנחה.
הצגת כל התגובות