ירושלים כמעט ואינה גדלה, במיוחד בשכונות החדשות יחסית של העיר שהוקמו במזרח ירושלים ש"נתקעו" בשנים האחרונות כך על פי בדיקה של 'ישראל היום'. הסיבה לכך היא האטה בקצב הבנייה.
מדובר ב 12 שכונות הענק של ירושלים שנבנו אחרי 1967 מעבר לקו הירוק עם שחרורה של ירושלים - שבכל אחת מהן חיים כמה עשרות אלפי תושבים.
על פי בדיקת 'ישראל היום' מספר התושבים בהן זהה או כמעט זהה למספר התושבים שהתגוררו בהן בשנה שעברה, ולעיתים אף לפני שנים אחדות. מדובר בשכונות כפסגת זאב, גילה או תלפיות מזרח.
ב־12 השכונות האמורות חיים כיום 216 אלף יהודים, המהווים 38% מתושבי מזרח העיר, בעוד מספר הערבים שחיים בה מגיע לכ־340 אלף תושבים (62%).
בשטחי מזרח העיר, הגדולים פי שניים משטחי מערב ירושלים לפני מלחמת ששת הימים, חיים כיום 61% מכלל תושבי ירושלים.
הסיבה לקיפאון בגידולן של השכונות היהודיות מצפון, מדרום וממזרח לגבולות השיפוט של העיר לפני 1967, היא ההאטה המשמעותית - לעיתים עד כדי הקפאה - של הבנייה על ידי הממשלות בראשות נתניהו, לאורך שמונה שנות שלטונו של הנשיא ברק אובאמה בארה"ב. גם בעידן טראמפ הנוצץ, הבנייה עדיין מזערית ומוגבלת מאד.
בהודעה שהוציא אתמול מכון ירושלים למחקרי מדיניות לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי של ירושלים, נמסר כי העיר חצתה לראשונה את רף 900 אלף התושבים, 38% מהם ערבים ו־62% יהודים, וכי מאזן ההגירה השלילי הקבוע של העיר הוא הנמוך זה עשור: פיחות של 6,000 תושבים בלבד.
ירושלים היא גם העיר עם מספר החרדים הגבוה ביותר בישראל. על פי אומדן לאוכלוסייה שמבוסס על סקר כוח אדם של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמד מספר החרדים בעיר בשנה זו על כ-220,000 ,והם היוו 25% מכלל החרדים בישראל. לשם השוואה, בבני ברק, העיר החרדית הגדולה ביותר בישראל, מניין התושבים עמד על 189,000 ולא כל תושביה הם חרדים.
עוד מגלה השנתון, כי לראשונה כל גבר חרדי שני בירושלים עובד: 49% מהגברים החרדים בגיל העבודה משתתפים בכוח העבודה בעיר. כמו כן, מספר הלינות בענף התיירות הגיע ב־2018 לשיא של כל הזמנים, כמעט 5 מיליון לינות.