יש לשים את הרשות השופטת בסד הראוי לה

כבוד שופט העליון מני-מזוז לא הפתיע ועיכב בצו ארעי את כניסתה לתפקיד של הפרקליטה אורלי בן ארי למשבצת מ״מ פרקליט המדינה ל-3 חודשים. העתירה הועברה להחלטתו מהשופט התורן נועם סולברג. הנימוק, מזוז יהיה זה שיצטרך לדון בתיק במעמד 2 הצדדים, מהיותו התורן הבא.

החלטתו לא הפתיעה, כבוד השופט מזוז דוגל בהתערבות בגצי״ת מקסימלית בהחלטות שלטוניות, מסיבות ׳אי-סבירות׳. מינימום-משקל ליסוד ה׳משילות׳ ועקרון הפרדת הרשויות. תלמיד קנאי נאמן, שפיתח את ׳תורת׳ רבו, כבוד הנשיא אהרון ברק, הכל בגיץ הכל שפיט לדרגת ׳תורה מסיני׳. העברת ההחלטה לידיו של כבודו, גזרה את התוצאה, ולך תצעק ככרוכיה, השופט אינו רק תבנית האג׳נדה שהביאה אותו לתפקידו ואותה הוא חייב למלא במהות ותוכן החלטותיו.

היועמ״ש אביחי מנדלבליט בדבריו בטכס הפרידה מהפרקליט היוצא ׳שי ניצן׳ הביא את הדברים לידי שיאים חדשים של פארודיה על גבול הטרלול. הפסילה של הפרקליטה המוערכת והמנוסה אורלי בן-ארי אינה אישית! אלא, ׳תפיסה מערכתית׳. הווי אומר: רק ׳החונטה׳ תקבע ותחליט. מי יהין לעמוד מולה, כולל שר מכהן שעפ״י דבר החוק כפשוטו, הוא האחראי והוא בעל הסמכות. להמחשת הטרלול. לו החונטה הייתה מחליטה: אורלי בן-ארי והשר היה מסרב! היועמ״ש היה מגן בעצמו על המינוי האישי בבג״ץ. לשמוע/לקרוא ולא להאמין. אמר: וכתבלבי הפרקליטות הניזונים בלעדית מהפירורים המושלכים לפיותיהם, לא הבחינו בבור שכרה האומר לעצמו.

הויכוח על השתלטות ה׳משפטיזציה׳ על תחומי המשילות והחיים בישראל, אינו חדש. מפעם לפעם הוא מעלה רף ושובר שיאים. השיא החדש שדומה שאין גבוה ממנו. לא רק ש-׳אנחנו נחליט׳, אנחנו גם נמנה ו- ׳נחליט מי יהיה המחליט׳! דמוקרטיה זה לא, עקרון הפרדת הרשויות, לפח וחסל. תיאטרון האבסורד, בעידן שבו אין ׳מלך בישראל׳ ורק בחירות חוזרות ונשנות קובעות את סדר היום והאמירות של הפוליטיקאים, המחוקקים-העלובים לא מעיזים לשים לדבר סוף, ולשים את הרשות השופטת בסד הראוי לה.

ההשתוללות המשפטית, אין לכך הגדרה אחרת לצערי, לצנינים בעיני כל בר-דעת, משפטן ופוליטיקאי. הבעיה, עקרון ה׳רק לא ביבי׳ דוחק כל מטרה, למען ה׳מטרה הקדושה׳ והנעלית שאין חשובה ממנה. המשותף ליועמ״ש בעצמו, הנשיא ריבלין, השר לשעבר בוגי-יעלון, יאיר-לפיד, עוד ועוד, כולם תקפו בחריפות את עריצות-עולם המשפט והפרקליטות, בעת זו או אחרת. היום כולם ממלאים פיהם מים בתקווה, ששלטון-הפרקליטים הוא שיוריד וידיח את בנימין נתניהו, גם באם העם יבחר בו.

השר אמיר אוחנה ׳העז׳, הוא לא הנהנן כשפוט של המערכת, התגובה כבר על המחבת, מוגשת ללא כחל ושרק. הדלפות משופרות הפרקליטות ה׳סמי-עיתונאים׳. ״בניגוד לדעה הרווחת״ שמנדלבליט נתן לה סימוכין כמעט בפומבי שהוא-מנדלבליט, לא יפרסם כבר היום, חוו״ד על כשירותו של רוה״מ בנימין נתניהו להקים ממשלה חדשה בכנסת הבאה עלינו לטובה, עקב היותו בצל כתבי האישום שכבר הוגשו! מחוסר רלבנטיות כרגע, (הוא עוד לא נבחר) היועמ״ש כן שוקל! לפרסם חוו״ד מיידית, דבר שיכול להשפיע מהותית על תוצאות הפריימריז בליכוד ולחילופין על הבחירות לכנסת הבאה.

עונש והחלטות מיידיות, בסוגיה כבדת משקל שכרגע לא רלבנטית, תשובת המשקל לאוחנה שהעז. מה שמערכת המשפט הישראלית, לא יודעת! לא מסוגלת! ולא עושה לעבריינים כבדים, ׳להחליט מיידית׳. הווי אומר: המעז, חוטף ומייד. הככרות לא מלאות, ההמונים לא גודשים את השדרות, אוהלים לא מוקמים! שמיים לא נופלים, התקשורת לא יוצאת מגדרה, עיתונאים לא נזעקים, כי האג׳נדה, ׳רק לא ביבי׳ משורתת. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון-רפובליקת בננות.

הכלים כבר נשברו, המחלוקות נשזפות בעין החמה והיא נותנת להם פומבי, נותר רק לתקן את השבר וחוסר האמון. כל ממשלה תצטרך לקומם את ההריסות ולבנות אמון חדש ע״י שינוי כללים מהותי. הדיוק, הפרטים והאמת ׳מי גרם למה ולמה׳, כבר לא חשובים. לא משנה מי אשם ולמה. זה כבר לא סדק באמון הציבור במערכת שאמורה להיות חפה מכל שיקול אישי וטובות הנאה, זה שבר! למעשה שוד סמכויות שגרם לשבר וזה נורא. כשהעם איבד את האמון במערכות המשפט, ההתקוממות בדרך. בימים ההם אין משפט וצדק בישראל.