שופטת בית המשפט הצבאי עצרה הסדר טיעון עם סייען למחבל מברקן

(צילום: דו"צ ובאדיבות המשפחות)

אתמול (ראשון), התקיים דיון הגשת כתב טיעון בעניינו של מוחמד חרסה, המואשם כי ידע על כוונתו של אשרף נעאלווה לבצע פיגוע בברקן ולא דיווח על כך. הדיון התקיים בביהמ"ש הצבאי שומרון בסאלם, במהלכו הגישה התביעה הסדר טיעון הדורש עונש של 33 חודשי מאסר בפועל ותשלום פיצויים למשפחות הנרצחים.

לאחר שרפי לבנגרונד, אביה של קים לבנגרונד יחזקאל הי"ד שנרצחה בפיגוע, תקף את רמת הענישה שהוצעה, החלה השופטת לתחקר את הסניגור והתובע בכדי לברר את השיקולים שמאחורי הסדר הטיעון. לבסוף אמרה השופטת, כי אינה יכולה להיות 'חותמת גומי' לרמת ענישה כזו, וכי תוציא הודעה על גזר הדין בהמשך.

חרסה, בן דודו של נעאלווה, הואשם כי ידע על כוונותיו של המחבל לבצע פיגוע ו"למות כשהיד". המחבל סיפר לחרסה את פרטי הפיגוע המתוכנן, והתייעץ איתו לגבי שותפים פוטנציאלים לביצוע הפיגוע. מכתב האישום אף עולה, כי הנאשם עודד את המחבל לבצע את הפיגוע, והתעניין בהתקדמות התכנית.

כאמור, רפי לבנגרונד, אביה של קים לבנגרונד יחזקאל הי"ד שנרצחה בפיגוע יחד עם זיו חג'בי הי"ד, הביע את התנגדות המשפחות לרמת הענישה שהוצעה במסגרת הסדר הטיעון. לבנגרונד טען בפני בית המשפט הצבאי כי הסייען ידע על תוכניות המחבל כולן, ולא יתכן שבעוד שנה בלבד כבר ישוחרר.

בעקבות כך שאלה שופטת ביהמ"ש הצבאי את התובע והסנגור מה היו השיקולים מאחורי קביעת מתחם הענישה המדובר. התברר כי חרסה הינו בן דודו של המחבל נעאלווה, וכי עדכן בעצמו בני משפחה נוספים על כוונת המחבל.

לדברי עו"ד חיים בלייכר המייצג את משפחות הנרצחים כנפגעי עבירה, המידע רק חיזק את העובדה כי המחבל לא פעל בתוך חלל ריק וכי היו שותפים רבים לפיגוע, אם בסיוע, אם בשתיקה ואם בעידוד המחבל לממש את כוונותיו.

כאמור, השופטת הודיעה כי אינה יכולה לשמש 'חותמת גומי' להסדר טיעון עם רמת ענישה שכזו, וכי תיתן הודעה נפרדת על גזר הדין. בנוסף, הסייען נדרש להפקיד סכום של 26,000 ש"ח עבור משפחות הנרצחים במהלך יום האתמול.

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו ברך על ההחלטה: "אנו מברכים על דברי השופטת ומקווים מאוד שיינתן לנאשם עונש מאסר ממושך ביותר, כתשובה לדברי הסנגור בדיון שהנאשם בן דוד של המחבל חשש מתגובת אנשי הכפר אם ידווח על הפיגוע. הדבר מוכיח כמה חשובה ענישה משמעותית שתעצור את גלגלי הטרור המשומנים, ותהווה גורם מרתיע שבכוחו למנוע פיגועים. חשודים בטרור צריכים לפחד מתוצאות אי דיווח על כוונה לפיגוע או סיוע למחבל".