"בגיל שש, ביער, קיבלתי צוואה מאבא שלי"

(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

בכל שנה שחולפת, מספר שורדי השואה המהלכים בינינו הולך ופוחת, וזיכרון זוועות הנאצים ביהודים לפני פחות מ-100 שנה הופך מזיכרון חי לזיכרון תיעודי, המלא בתמונות ובעדויות אישיות. במסגרת מיזם "זיכרון בסלון", שפותח בשנים האחרונות כדי לאפשר לשורדים לומר את אשר חוו בשנות התופת באירופה, הסיפורים הופכים לאישיים, לנוגעים.

היום (רביעי) אירח ראש הממשלה נפתלי בנט בלשכתו בירושלים את השורדת עליזה לנדאו, ששיתפה את עדותה על ילדותה בפולין הכבושה. לנדאו סיפרה כי היא התחבאה ביער עם אביה ואחיה עם מעט מאוד מזון ובוקר אחד ראתה את אביה בוכה. כילדה קטנה היא הרגישה שמדובר ב"סוף העולם". כששאלה את אביה מדוע הוא בוכה, הוא ענה כי אחיה לא שרד, הוא גווע ברעב. ואז אביה אמר לה: 'איפה שיש כלבים נובחים יש בני אדם, אני רוצה שבלילה תזחלי לשם ותבקשי עזרה מאנשים'. עליזה סיפרה כי אביה נתן לה באותו היום, כשהייתה בת 6, את צוואתו: 'את תלכי, את תינצלי ותקימי את המשפחה שלנו מחדש'.

בסיום דבריה אמרה לנדאו: "מילאתי את הצוואה של אבי, הקמתי משפחה. יש לי שלושה ילדים, שבעה נכדים - זה הניצחון האישי שלי על הנאציזם". עוד הוסיפה כי "המסר שלי לבני הנוער הוא שאפשר לעבור טראומות קשות ולהישאר אדם נורמטיבי ולתרום".

"שלושה מטרים מפה נמצאת לשכתי, לשכת ראש הממשלה, וליד נמצא חדר הקבינט המדיני-ביטחוני של מדינת ישראל, שמקבל החלטות על פעולות צבאיות, החלטות מדיניות, ההחלטות המשמעותיות ביותר לביטחון ישראל. אין יום שאני לא חושב על קדושת האחריות שאני נושא, יחד עם חבריי, לקיום המדינה היהודית בארץ ישראל. לנו זה מובן מאליו, זה נשמע מילים גדולות - נולדנו פה, הכל מובן מאליו. זה לא מובן מאליו. לאורך רוב ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי, לא חיינו פה בארץ. לאורך רוב ההיסטוריה נזרקנו מגלות אחת לשנייה: מספרד למרוקו, מפולין לאוקראינה, לתימן ולעיראק. הקיום שלנו היה נודד וחלש", אמר בנט ללנדאו ולנוכחים.

"נקודת השפל, הנקודה הקשה ביותר בהיסטוריה של העם שלנו ובהיסטוריה האנושית בכלל - היא השואה. לא היה בכל תולדות הימים אירוע שאומה שלמה, בצורה כל-כך אידיאולוגית הולכת להשמיד אומה אחרת, לא בשביל תועלת כלשהי, לא בשביל לקחת להם את הבתים, אלא מכוח אידאולוגיה שטנית. הלקח הגדול שלי מפה זה שיש לנו חברים, יש לנו בעלי ברית קרובים ורחוקים - וזה טוב, אבל בסופו של דבר העם היהודי, מדינת ישראל חייבת תמיד לאחוז בגורלה בכוחות עצמה, בכוחות עצמנו. אנחנו גם צריכים להיות עם טוב, שעושה טוב - להיות טובים וחזקים. אנחנו לא יכולים לוותר על אף אחד משני הדברים האלה".

אברהם חיון, מנכ"ל סיירת חסד ייחודית, אמר במפגש: "האדמו"ר מפיאסנצה, שנרצח בשואה, תבע את המשפט שהוא נר לרגלינו והמוטו של הארגון על אלפי מתנדביו: 'הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טוב למישהו' - בני הנוער בסח"י זוכרים אותו תמיד, שואבים ממנו כוח ופועלים לאורו בכל ימות השנה, וסביב יום השואה בפרט".