ישי לפידות כותב: מה חיפשתי אצל התל-אביבים ברוטשילד

(בועז בן-ארי)

כאדם שנחשד בקביעות ע"י חבריו כאיש אמיד, אבל בפועל מתגורר בבית נחמד בנתניה ועוד שנים רבות יחלפו עד שאסיים את תשלום המשכנתא המבקרת אצלי בבנק אחת לחודש, אין ספק - אני בעד המאבק האחרון והספונטני של צעירי ארצנו.

מצד שני, אני חייב לציין שכרבים וטובים, עיני צרה בכל הטרמפיסטים העלובים הקופצים על העגלה החברתית ומבקשים לנגוס לעצמם חלק אינטרסנטי בעוגת המאבק הישראלי הלגיטימי.

אמש עם עוד חברים וידידים, אומנים ואנשי תקשורת מהמגזר הדתי חרדי הגענו למאהל התל אביבי לתמוך בחברינו הדתיים היושבים שם, ובמה שהיה תחילת ובסיס המאבק: "בעיית ויוקר הדיור בישראל".

קושיות האוהלים

לאחר שמילאתי את חובתי הלאומית, אבקש לשאול מספר קושיות דמגוגיות שנותרו אצלי בסוף השבוע האחרון ללא מענה ברור:

נחשוב לרגע מה היה גורלה של ההתקוממות הספונטנית הזו, אם היוזמת - דפני ליף, הייתה תושבת 'קריית-ארבע'...?

● איך הייתה נראית התייחסות התקשורת הישראלית להתארגנות העממית הזו אם היא הייתה מתארגנת וקמה רק בפריפריה, ובתל-אביב היה שקט? האם אתם רואים אולפני שטח של הערוצים הגדולים במטולה, או את יעקב אילון משדר ערב ערב מירוחם?

● האם יונית לוי במהדורה המרכזית הנרחבת במוצ"ש האחרון הייתה מלאת עזוז, התרגשות ורוממות רוח למראה ההמונים הצועדים וחוסמים רחובות שלמים בעיר תל-אביב גם אם ההפגנה הייתה מופקת ע"י "הכתומים"?

● מאיר שליו, יורם קניוק, אתגר קרת ועוד משוררים וסופרים "חברתיים ואובייקטיבים" הגיעו למאהל כשהם מעודדים וקוראים בגאווה: "צעירי ישראל יצאו למרד!!!". זה רק אני, או שגם אתם זוכרים שאותם אישים עצמם מתפרנסים מידי סופשבוע כשהם זועקים בטורים שלהם ומשסים מילים קשות ב'נערי הגבעות', צעירי הימין וציבור המתנחלים והחרדים שלדבריהם קוראים ל...מרד במדינה?

● אם באמת מדובר ב"הפגנה של כולם" כפי שהצהירו רבים מהמארגנים - איך זה שהאומנים הנהדרים וה"מעורבים" שהופיעו בפני הקהל ה'לא סקטוריאלי' מנו רק חבר'ה בסגנון ה'תל אביבי' - סטייל אביב גפן, ברי סחרוף, חמי רודנר ושות', ואיך זה שלא ראינו שם נציגים של ציבורים אחרים דוגמת: ישי לוי, דקלון, אריאל זילבר, יונתן רזאל, אודי דווידי או שולי רנד?

● הסיסמה הכי חזקה במפגן של מוצ"ש נאמרה ע"י הסופר דיויד גרוסמן: "העם נאמן למדינה, המדינה אינה נאמנה לעם". מעניין שהסלוגן המוצלח והמדויק הזה לא נשמע ולא נצפה בשום כלי תקשורת בעת הגירוש מחבל עזה, עת טובי בניה ומגיניה של המדינה הזו גורשו מביתם בבושת פנים....

● "מפגן כוח אדיר", "נהמת העם", "הר געש חברתי", "תנועת מחאה עממית חזקה" .... איפה למען ה' החביאה התקשורת את כל המשפטים המסעירים האלה בזמן הפגנת המיליון של החרדים מול בית המשפט, או בימי הפגנות הענק של הימין?

● מה יעשו כל אלה ממארגני העצרות האחרונות המשתייכים לשמאל הרדיקאלי, אם נניח ומבוקשם האישי-פוליטי יעלה יפה, ומאות אלפי תושבי יש"ע יעזבו את ההתנחלויות, יגיעו למרכז ויקפיצו את מחירי הדירות והשכירות פי כמה וכמה?

● איך זה שכל התקשורת נרתמת, תומכת ומעודדת את המאבק נגד העושר, הקפיטליזם החזירות הנהנתנית והטייקונים הגוזלים את פת דירתנו הדלה, כשאין בנמצא שום תכנית טלוויזיה [שלא לדבר על פרסומת] שלא תמצא בה עידוד לנהנתנות גשמית, עשיית ממון רב, נובורישיות, בורגנות מוגזמת, סגידה למותגים ולהצלחה כלכלית, מגורים משובחים, יופי חיצוני, הוצאת עיניים לאחר, וכיו"ב.

● איפה והיכן היו כל המוחים של היום בזמן הקדנציה של אולמרט? וכי אז המחירים היו נראים אחרת? האם תמיד ימצא אשם במר נתניהו, גם אם ממשלתו יציבה כפי שלא היה כאן כבר שנים, וכלכלת ישראל בשנים האחרונות היא לאות ומופת בעולם כולו...?

● איך זה שתמיד בעיני קברניטי התקשורת הישראלית מנהיגי הימין הם בקושי ערבה יבשה, בשעה שמי שמיישר קו עם השמאל תמיד יוצא אתרוג...?

משחקי מילים

ולסיום הנה כמה משחקי מילים. כך דווח הבוקר בתקשורת באמפטיה ובעידוד:

"מארגני המחאה אמרו בתום העצרת כי יסלימו ויחריפו את המאבק וכי הם מתכוננים למאבק ממושך וארוך. איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, אמר ל-ynet: "בימים הקרובים נשתק את המדינה ונוציא חצי מיליון איש לרחובות".

עכשיו נסו תאר את האמפתיה וההשתתפות הכנה של התקשורת במפגינים, אם הדיווח היה כזה: "מארגני המחאה אמרו בתום העצרת כי יסלימו ויחריפו את המאבק וכי הם מתכוננים למאבק ממושך וארוך. ברוך מרזל ממנהיגי היישוב בחברון אמר ל-ynet: בימים הקרובים נשתק את המדינה ונוציא חצי מיליון איש לרחובות....

נסו לקחת את צרור המשפטים הפומפוזיים הבאים שנאמרו בפאתוס מעל הבמה המרכזית מול "הבימה" ואשר התקבלו בברכה וצוטטו בכל כלי תקשורת בהבלטה, ונסו לחשוב איך משפטים אלה בדיוק היו מתקבלים בבוז ובכעס, וזוכים בוודאי לכותרות בסגנון: "פגיעה בשלטון החוק", או "מרד בשלטון" - אם הם היו נשמעים במחאות וההפגנות ב'כיכר ציון' בזמן הסכמי אוסלו, או בזמן המערכה נגד הגירוש מגוש קטיף.

"נראה שרק סביב שולחן הממשלה יש כמה אנשים שלא מבינים", "אלו סימפטומים של שבר עמוק ומסוכן שפשט בישראל", "אם נתניהו לא יישר קו, הוא ילך הביתה. כל מנהיג פוליטי שלא ידבר את השפה שכולנו מבינים - ייפול", "אבל עכשיו ראינו שיש גם ישראליות אחרת. הגענו לומר לנבחרי הציבור שלמדינה יש אחריות כלפי אזרחיה", "ההפגנה הזו גורמת לכולם להבין שמגיע לנו יותר. מותר לנו לדרוש מהממשלה יותר, שזה לא פינוק לעמוד על הזכויות. אנחנו לא רוצים להחליף את הממשלה אלא יותר מזה - להחליף את כללי המשחק. אנחנו מדברים על בית, הם על דברים אחרים..."

סיכומו של עניין: מבאס עד מאד שמחאה חברתית ראויה ונכונה ביסודה, נשדדת ע"י שונאי השלטון הימני בארץ, וכל כלי ודרך כשרים בעיניהם למאמץ הנואש לגרש את ממשלת ביבי, גם אם זה על גב צעירים תמימים שבאמת מבקשים לשנות כאן נורמות קלוקלות שכל קברניטי הממשלות האחרונות פשעו בהם.