הפרשיה האחרונה שמעסיקה את צה"ל על רקע שירת הנשים והחילים הדתיים שהוכרחו לעבור על פקודת ההלכה, מעוררת מחדש את הויכוח הישן-נושן, האם יתכן בכלל שירות צבאי תוך שמירה על יסודות התורה ומצוותיה.
כנראה שהתשובה ההחלטית בעניין היא: לא.
לא שייך לנטוע נטע זר בתוככי החברה הישראלית שרחוקה ממושגים בסיסים של ערכי הדת והיהדות, ולא די בכך שרחוקה היא אלא מגלה בוז ואף שנאה לכל דבר שמעורר ריח יהדות.
זה כואב לומר זאת, אבל לצערי זו התחושה.
האמינו לי, היה מקום לסיים את העניין הזה בצורה פשוטה וקצרה, שמכאן והבא יורשה כל חייל לנהוג כפי דתו ומצפונו, כי בינינו, בטחון ישראל אינו תלוי ועומד על שירתן של כמה חיילות.
אמנם יהיו רבנים כמו הרב שרלו שיורו הוראה ״הלכתית״ שגם שירתן של חיילות היא בגדר פיקוח נפש, וחלק מהמערך הבטחוני, אבל אני מאמין שמפקדי צה"ל עדיין יצליחו להפנים ש״ פיקוח נפש שכזה״ עדיין לא יגרום להפרת האיזון הבטחוני מול טורקיה או איראן.
האמינו לי, כל הסאגה הזו הייתה יכולה להסתיים, אילולי אותם רבנים מתירנים מתייפיפים ומתחנפים שכל מה שמנחה אותם הוא הפופולריות והכבוד שיקבלו מהציבור החילוני.
לו ידעו מפקדי צה"ל, שאיסור זה לשמוע שירת נשים הוא עקרוני, חד וחלק לא היו פוצים פה ולא היו מדברים על כך.
אלא שאותם מתיפיפים כדוגמת הרב שרלו ואלעזר שטרן הגנרל הדתי, פותחים כל נושא הלכתי טהור לדיון, משחקים עם ההלכה כבתוך שלהם, תוך שהם מביעים דעה בשטחים שאינם שייכים להם, וכך - מתוך הבנתם ודעתם ה"משכילה" מגיעים למסקנא שיש מקום להתיר שמיעת קול אשה במסגרת הצה"לית.
אך טבעי הדבר, שכאשר ראשי צה"ל חשים בזילזולם של אותם ״רבנים״ הם קופצים על העניין כמוצאי שלל רב.
את החורבן הזה, לא הם המציאו. זכויות היוצרים על השיטה של "לשחק עם הקב״ה", כבר נרשמה בראשית ימי ״תנועת ההשכלה״ בהונגריה.
גם אז דברו בסך הכל על תיבת הש"ץ היכן מיקומה. אלא שמרן החתם סופר ברוב פיקחותו, הבין שלא מדובר על סממנים אלא על עקירת הדת, שברק עוברת בדרך בזלזול במצוות.
קשה לומר זאת, אבל הכרחי לעמוד בפני אותם מלעיזי ומלעיגי התורה. אלו המתייפיפים, הם פירות הביאוש של אותם משכילים, הם אלו הממשיכים את תנועת הרפורמה שהתירה לשחק עם המצוות ככל העולה על רוחם.
בעוד עשור או שניים, לא ישאר מדרכם מאומה, כשם שלא נישאר מאותם תנועות רפורמה שמיקומם הוא במוצהר בין פורקי העול ושונאי התורה.
בתנועת המזרחי כיום ישנה התעוררות מדהימה ושמירה על ערכי התורה מה שלא היה לפני דור, אך ישנה גם תופעה ממוסדת של דתיים לאומיים סרוגים שבזים לערכים של התורה ומזלזלים בכל דבר שבקדושה. הם אלו שמקררים את הלהט הרוחני ומציבים כל בעיה הלכתית אל פתחיהם של רבנים מתייפיפים שהשיקול ההלכתי אצלם הוא משני, וכל עיקרם הוא התחנפות זולה לחילוניות.
לא יעזור להם. עוד ועוד חיילים נאמנים לתורה יצייתו להלכה ולדרך המסורה ואותם חנפנים ייזכרו לדרעון עולם.
כלל אחד נזכור: עם התורה לא משחקים, נקודה.
הצגת כל התגובות