גילוי נאות: כותב שורות אלה מקיים מנהג "כפרות" זה מימים ימימה דווקא עם תרנגולים, וזאת כמנהג רבבות אלפי ישראל זה עידן ועידנים, וזאת עפ"י מה שכתבו הראש והטור בשם הגאונים: "נוהגין ...ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי...".
אלא שומה עלי להודיע ולהיוודע, שגם אילו הייתי נוהג כמנהג של רבים וטובים מישראל והייתי מקיים את המנהג של 'כפרות' תוך כדי סיבוב של מטבעות של צדקה מעל ראשי, הרי עתה, נוכח תעמולתם של יפי הנפש הבאים לקרר את מנהג הכפרות – הרי שהייתי מתחיל מעכשיו לקיים מנהג כפרות דווקא עם תרנגולים. ולו, כדי "להוציא מליבם של צדוקים".
* * * * *
ידוע ידעתי, כמו רבים וטובים, כי היו כמה מגדולי הפוסקים שיצאו נגד מנהג כפרות בתרנגולים. אבל "יד על הלב" - האם כל אותם הארגונים שמתעוררים מידי שנה בעשרת ימי תשובה ללעוג למנהגם של יהודים, האם מה שמטריד את שלוותם ומצפונם זוהי דעת מרן הבית יוסף שהתנהג כידוע לשחוט תרנגולת עבור 'כפרות'? האם קנאות לדעתו של מרן היא זו שכל כך מעסיקה אותם? כי, אם פסקי ההלכה של מרן הבית יוסף אכן כל כך חשובה להם – מדוע איננו רואים שאותם חוגים כל כך מקפידים למשל על פסק הלכה אחר של מרן הבית יוסף האומר ש"יש למנוע מלצאת נשים לבית הקברות אחר המיטה"?
אלא מאי? כפי שאת ה'שבעים והלבנים' - מנהיגי מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד מעניינת המצוקה הכלכלית כשלג דאשתקד (ובעצם נראה שכל מעייניהם היא אחת: הפלת ממשלת הימין), כך אותם חוגים המנסים למנוע את מנהג הכפרות – מגמה אחת להם: קירור להבת הקודש של יהודים בקיום מנהג ישראל.
בהקשר לזה יצויין, שהמנהג לערוך כפרות על תרנגולים מקיפה כמעט את כל החוגים בעם ישראל: הן אשכנזים והן ספרדים (למרות שכאמור מרן הבית יוסף התנגד למנהג), כי כידוע האריז"ל היה נזהר מאד לקיים מנהג זה, היות ויש בו סודות טמירים ונשגבים, ומובא בספר שער הכוונות כי האר"י הקדוש היה מקפיד לקחת לכל אחד מבני הבית תרנגול נפרד, למרות שאליבא דכמה פוסקים אם אין היד משגת - יכולים כמה בני אדם להסתפק בכפרה אחת. לא רק חסידים נהגו בזה, אלא גם ליטאים מובהקים (בבית בריסק שמרו על כך בקנאות).
יש לומר כי הלועגים על מנהג האר"י הרי באמת עומק הבנתם בכגון דא היא כנראה כהשגת "תרנגול בבני אדם"...
* * * * *
ה"טענה" כי עדיף לתת צדקה לעניים במקום לשחוט תרנגולת אין לה על מה לסמוך והיא אף גובלת בבורות, וזאת מן הטעם הפשוט; אמנם כפי שידוע המנהג המקורי היה לשחוט את התרנגולת ולאכול את בשרה ב'סעודה מפסקת' (ואני זוכר שכך עוד נהגו במשפחתנו) - אבל את סכום הכסף שעולה התרנגולת כידוע נותנים לצדקה, וזה מה שמכונה 'פדיון כפרות', וכפי שכתבו המהרי"ל והרמ"א: שנוהגין ליתן הכפרות לעניים, ויותר חשוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים...".
כיום, מקובל, בהרבה מקומות, שנותנים את התרנגולת עצמה כתרומה לארגוני החסד השונים העוסקים בהאכלת רעבים, דבר שהתאפשר בדורות האחרונים כתוצאה מהתפתחות האמצעים הטכנולוגיים של הקירור וההקפאה.
יתירה מזו: התשב"ץ כתב (והובאה דעתו באחרונים) שיש לזרוק בני המעיים, הכבד והכליות של הכפרות "על הגגות או בחצר, שהעופות יכולים לקחת משם, לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה, כדי שירחמו עלינו מן השמים"(!)
* * * * *
כידוע, ה'משכילים' הברלינאים והרוסיים אשר כל חפצם היה לקצץ בנטיעות כרם בית ה', ראשית דרכם הייתה – יצירת אווירת לעג, ציניות וזלזול במנהגים המקודשים של עם ישראל, ובהמשך, נחשפה דמותם ופרצופם האמיתית שבעצם מגמת פניהם הייתה בעצם לנתק חלילה את עם ישראל בכלל משמירת דת תורתנו הקדושה. כאז גם היום – זוהי מטרתם של אותם הארגונים הדואגים כל כך כביכול ל'צער בעלי חיים', אשר, משום מה, אני לפחות, לא נתקלתי בהם במשך השנה כולה, כשהם מפגינים ומוחים נגד מסעדות 'בורגר-ראנץ' למשל (וככל הידוע לי מסעדות אלה – אינן צמחוניות בדוקא...).
אחי ורעי, אם יש קטרוג על מנהג ישראל קדושים, אך אות היא שיש לקיים את ה"כן ירבה וכן יפרוץ" ואדרבה, להיצמד למנהג האר"י הק' ולקיים מנהג כפרות דווקא עם תרנגולים...
והעיקר: שיקויים בנו "זה התרנגול ילך למיתה, ואנו נלך לחיים טובים ארוכים ולשלום".
הצגת כל התגובות