במשך למעלה משלוש שנים עבדה האישה בגן ילדים פרטי בשם "ילדודס". בקיץ 2013 החברה שהפעילה את הגן, "א.ט.ל", צירפה שותף חדש ששימש כמנהל נוסף.
זמן קצר לאחר הגעתו, הוא הגיש לגננת חוזה עבודה חדש וביקש ממנה לחתום עליו. אלא שהגננת השתהתה עם חתימתה, בטענה שהחוזה שהוצע לה פוגע בזכויותיה והיא מחכה לקבל חוזה עבודה מתוקן עם תנאים משופרים.
לייעוץ בתחום:
לדברי הגננת, טענתה קוממה את המנהל החדש, שהחל לצעוק עליה ודרש ממנה לא לבוא יותר לגן. הגננת סברה כי פוטרה מעבודתה, הפסיקה להגיע לעבודה כפי ש"צווה" עליה, והגישה נגד מפעילת הגן ושני מנהליה תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב.
התובעת טענה כי פוטרה מבלי שנערך לה שימוע, בניגוד לדין, ואף לא קיבלה פיצויי פיטורים. בנוסף היא טענה כי היא זכאית להפרשי שכר ולפיצוי על עוגמת הנפש שהסבו לה הפיטורים הפתאומיים. היא ביקשה לחייב את מנהלי החברה בתשלום באופן אישי.
בינתיים, הבעלות בחברה עברה במלואה לאותו שותף שפיטר אותה, והמנהלת הקודמת, שנכנסה להליכי פשיטת רגל, חיזקה את גרסת התובעת וטענה שהיא זכאית לכל הפיצויים שתבעה.
מנגד, השותף החדש טען כי התובעת התפטרה מיוזמתה, וכי אין כל מקום לחייבו לפצות אותה באופן אישי, מכיוון שפעל בשם החברה.
השותף גם הודיע שהוא מתכוון לתבוע בעצמו את התובעת, כיוון שהתפטרותה גרמה לגן נזקים כספיים ותדמיתיים בסך של מאות אלפי שקלים. לטענתו, התובעת הפיצה לשון הרע בקרב הורי ילדי הגן וגרמה לעזיבתם של ילדים.
פיטורים משפילים
השופטת דגית ויסמן לא ייחסה משקל משמעותי לעדותה של המנהלת לשעבר, שמצויה בסכסוך עסקי עם המנהל הנוכחי כך שיש לה אינטרס לפגוע בו.
עם זאת, היא נסמכה על עדותה של אחת האימהות שסיפרה כי הייתה עדה לתקרית עם המנהל ושמעה כיצד צעק על התובעת.
גם עדותה של התובעת הייתה מהימנה על השופטת. לטעמה, היא מסרה עדות עקבית וגרסתה לא נסתרה. לפיכך, השופטת קבעה שהיא פוטרה מעבודתה לאלתר ולמעשה סולקה מהגן.
משכך, השופטת קבעה שהתובעת הוכיחה את זכאותה לקבלת פיצויי פיטורים ואף פיצוי על עגמת נפש בשל השפלתה בפומבי.
ואולם, השופטת לא מצאה סיבה לחייב את מנהל החברה לפצות את התובעת באופן אישי.
לדברי השופטת, חרף התנהלותו, הוא פעל מטעם החברה, תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת, שיכול לשלם לתובעת את מלוא הפיצוי.
לפיכך, השופטת חייבה את החברה לשלם לנתבעת 80,733 שקל עבור פיצויי פיטורים, פיטורים ללא שימוע, הפרשי שכר ועוגמת נפש, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 14,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין לימור ג'נח גוילי עוסקת בדיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.