הצדדים הרימו כוסית לחיים, אך החוזה – לא מחייב

האם לאחר הרמת כוסית לחיים, החוזה נחתם סופית? אילוסטרציה (צילום: אנספלאש)

זוג צעיר ביקש ב-2013 לרכוש לעצמו דירה בקריית חיים. בני הזוג פנו למתווכים והללו הפגישו אותם עם מהנדס שהיה מעוניין למכור דירה שקיבל בירושה.

בני הזוג מצאו את הדירה מתאימה לצרכיהם והסכימו לתמורה – 915,000 שקל. עוד באותו יום קבעו המתווכים פגישה במשרדו של עורך דין. בפגישה, שנערכה בשעת לילה מאוחרת, ניסח עורך הדין זיכרון דברים והצדדים החלו לחתום עליו. אלא שתוך כדי החתימות התעוררה השאלה מי ישלם את היטל ההשבחה על העסקה.

מאחר ששאלת גובה ההיטל לא הייתה ידועה הציע עורך הדין שהצדדים יפקידו בידיו את ההסכם בנאמנות עד לבירור הסוגיה. מספר ימים לאחר מכן הופתעו בני הזוג לגלות שהמוכר אינו מעוניין לקדם את העסקה מולם ושהוא פרסם את הדירה למכירה באינטרנט בסכום גבוה יותר.

בתביעה שהגישו נגדו על הפרת חוזה טענו בני הזוג שהחוזה שנחתם היה סופי ומחייב והם אף הרימו כוסית לחיים ולחצו ידיים. לטענתם, כל פרטי העסקה הוסדרו ברזולוציה כה גבוהה עד שלא ניתן לטעון ברצינות שלא נכרת הסכם.

התובעים הוסיפו שביום החתימה אף התקשרו לבני משפחתם והודיעו להם שקנו בית. לדבריהם, הסיבה היחידה לכך שהנתבע מעוניין לבטל את העסקה היא שהבין שהיא אינה כדאית והוא מבקש להתנער מהתחייבויותיו.

הנתבע מצדו סיפר שמדובר בדירה שירש יחד עם אחותו ושהיה מוכן למכור בתנאי שיקבל לידיו סכום הגבוה מ-900,000 שקל. לדבריו, את המשא ומתן מול התובעים ניהלה אחותו והוא פגש בהם לראשונה במשרד עורך הדין.

הנתבע הוסיף שהתובעים והמתווכים לחצו עליו ועל אחותו לחתום על זיכרון הדברים. תוך כדי החתימות ולשאלתו בנושא ההוצאות הוא הבין שיש סבירות שיחויב בהיטל השבחה. בשלב זה הוא הבהיר שהוא מוכן לעסקה רק בתנאי שהתובעים ייקחו על עצמם את כל ההוצאות. מאחר שסכום ההיטל לא היה ידוע הושארו המסמכים אצל עורך הדין עד לבירור הסוגיה, כשלצדדים היה ברור שלא נחתם חוזה מחייב.

לאחר כמה ימים התקשר התובע לאחותו ואיים עליה כדי שתבצע את העסקה ובנסיבות אלה הם הגיעו למסקנה שאינם מעוניינים בה יותר.

אחד האספקטים החשובים

לדברי השופט הבכיר יעקב וגנר מבית משפט השלום בחיפה, מחומר הראיות עולה שהמשא ומתן בין הצדדים היה "מואץ, מהיר ודוחק" כשאין למעשה הסכמה לגבי כל תנאי העסקה. הנתבע מצדו ביקש שכל ההוצאות יהיו על הקונים אך הם ציפו שהדברים יסתדרו תוך כדי היחסים החוזיים.

לדברי השופט, בין הצדדים לא הייתה הסכמה לגבי התמורה שהיא "אחד האספקטים החשובים של עסקת המכר". זו הסיבה שהחוזה נותר בידיו הנאמנות של עורך הדין והצדדים לא החלו בביצועו.

בנסיבות אלה קבע השופט שעל אף הפקדת 'חוזה מכר' חתום בידי עורך הדין, הצדדים לא השלימו את ההתקשרות ביניהם בחוזה מחייב ודין התביעה להידחות.

השופט לא פסק הוצאות "בשים לב לכך ששני הצדדים "תרמו" בהתנהלותם החפוזה והנמהרת לפגישה ולחתימה על חוזה מכר גם כאשר לא הייתה הסכמה לגבי כל תנאי העסקה".

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד פנינה דיין-ניסן עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.