"האומן הבא" עודד ישראל מנשרי - ביקורת

(צילום: עוז מועלם)

לפני כמעט 4 שנים שמעתי את סינגל הבכורה של עודד ישראל מנשרי - "שפלות קדושה". משהו במתיקות השירה שלו, הלחן הנעים הקול הצלול המתפלל והעיבוד הרוקיסטי עם הגיטרות של דני ממן שבה את אוזניי מיד.

ארבע שנים אחרי, כשבאמצע יצאו סינגלים נוספים והשתתפות בתכנית הריאליטי מוזיקה החרדית "הקול הבא" שם הגיע לשלביה האחרונים של התחרות, מוציא מנשרי את אלבום הבכורה שלו "מחפש את השער" שנפתח כמו הקריירה המוזיקלית שלו עם הלהיט המצוין "שפלות קדושה".

מנשרי הוא 'סינגר סונגרייטר' הוא כותב את רוב שיריו בעצמו ומבצע אותם בחן רב. מי שיחזיק בידיו את חוברת האלבום יהנה מהגיגים הומוריסטיים, אישיים ומעניינים שמצורפים לרוב שירי האלבום ומספרים על כתיבת השיר ומה שעומד מאחוריו ומעניקים למאזין זווית חדשה.

בהקשר זה, אם כשמנשרי ננזף ו"מקבל בראש" מחמיו יצא השיר "שפלות קדושה" כפי שהוא מספר בעטיפת האלבום, הוא צריך לחטוף יותר כי בהחלט מדובר בשיר נפלא.

התחברתי במיוחד לשירים שכתב מנשרי בעצמו ואני חושב שהם השירים הטובים יותר של האלבום. יש משהו במילים האישיות שמנשרי כותב ומשלב בלחן שפשוט עובד טוב ביחד. שיר הנושא של האלבום, לדוגמא, נכתב על ידי בנו של הזמר והיוצר מאיר אריאל, שחר אריאל שמתגורר באזור מגוריו של מנשרי. מילות השיר יפיפיות אך התוצאה הסופית לדעתי פחות משתלבת ביצירתו של מנשרי.

כתיבתו של מנשרי ציורית ומלאת "שיבוצים" מתוך הפסוקים והפיוטים המוכרים כמו גם מתורתו של רבי נחמן מברסלב דבר שמעניק לשיר החדש חן ויופי עתיק שמרכך את לב המאזין ומקרב אותו לשיר.

על אף כיפת ה"נ נח נחמ נחמן מאומן" שמעטרת את ראשו של מנשרי לא תמצאו באלבום שירי "נ נח" ומלבד השיר "שנות דור" שמספר בצורה ציורית ומחויכת על הנסיעה לאומן אך מבלי אזכורים חדים מידי.

רבים משירי האלבום הם שירי תפילה, שירים בהם מנשרי מבקש מבורא עולם כוח כדי להתגבר על הקשיים ועל מה שהוא מכנה באלבום "המלחמה האחרונה" בה אנו נמצאים.

מלבד הלחנים של כל שירי האלבום וכתיבת רובם, מנשרי אחראי גם להפקה המוזיקלית הנעימה של האלבום שמשלבת רוק ופולק. למרות הרוק שנמצא בחלק גדול משירי האלבום, אופיו של מנשרי רך ומדובר בשירים רכים ונוגעים שמרוככים בנגינת הכינור של ניצן חן רזאל המצוין.

באופן כללי אסף מנשרי סביבו אוסף נגנים מפואר שכולל גם את המפיק המעולה שמוליק דניאל בכלי הקשה, נגן הגיטרות המוכשר נחמן אלביץ בגיטרה בס, ירון אלימלך (עדי רן ועוד) על התופים ויואב אסיף (יהודה פוליקר, אביתר בנאי ועוד) על הקלידים מלבד דני ממן וניצן חן רזאל שהזכרתי כבר.

למנשרי אין אולי כריזמה ואווירה של כוכב, הוא צנוע מידי בשביל זה, אבל בהחלט מדובר באלבום איכותי ומצוין, שמשפטים רבים ממנו יהדהדו במוחכם גם לאחר שתסיימו להאזין לשירים הנעימים ולקולו המרגש של מנשרי.

מנשרי אולי אינו "הקול הבא", אך הוא בהחלט "האומן הבא" ואחד הזמרים שראויים לצ'אנס, האזנה והשמעה.