המעבד וכותב התווים המוביל בעולם המוזיקה היהודית, אברימי גורארי, בפינתו השבועית ב'כיכר השבת' - 'מנגנים בכיכר', בה מתפרסם מידי שבוע תווים של שירים חדשים או ישנים כדי שתוכלו לנגן בבית, ברמה הגבוהה ביותר.
גורארי, כותב במשך שנים תווים לתזמורות ולעיבודים עם מיטב המעבדים והיוצרים במוזיקה היהודית, והוא גם אחראי לעיבודים רבים במוזיקה החסידית, כולל שניים מאלבומיו של גדול הזמר החסידי אברהם פריד.
בשבת יחול י"ט כסליו, חג הגאולה החב"די ולכבוד זה נבחר השבוע השיר "פדה בשלום" מניגוני חב"ד המושר מידי שנה בי"ט כסליו.
אברימי גורארי: "י"ט כסליו נחגג מידי שנה כ"ראש השנה לחסידות", זה התאריך בו בשנת 1798, מייסד חסידות חב"ד הרב שניאור זלמן מלאדי (1745-1812) שוחרר מכלאו ברוסיה הצארית. יותר מאשר החירות האישי של הרבי היה זה אירוע היסטורי "קו פרשת המים" בתולדות החסידות שבישר על עידן חדש בגילוי ה"נשמה הפנימית" של התורה.
כששוחרר האדמו"ר הזקן מכלאו, הוא כתב מכתב לרבי לוי יצחק מבארדיצ'וב על מצוקתו. האדמו"ר הזקן היה חבר קרוב של רבי לוי יצחק, שהיה אחד מהצדיקים שהחסידים פנו אליהם כדי להתפלל לישועתו של הרבי.
במכתב כתב האדמו"ר הזקן: "כשקריתי בספר תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום".
האדמו"ר הזקן היה קורא כל העת פרקים רבים מהתהילים בעת שהיה כלוא, כיוון שהתהילים הם סגולה לדברים רבים. התהילים מחולקים לפי ימי השבוע, כמו גם לימי החודש. י"ט כסליו של אותה שנה התקנ"ט, היה יום שלישי, והרבי הזקן היה באמצע קריאת התהילים של יום שלישי שכוללים את פרק נה' פסוק י"ט (!) המתחיל במילים "פדה בשלום נפשי". כשהרבי קרא את המילים האלו, לפני שעבר לפסוק הבא נכנסו לתאו כדי לבשר לו על שחרורו מהכלא.
המשמעות שהעניק האדמו"ר הזקן לחדשות שהועברו אליו תוך כדי אמירת המילים האלה גרמה לרבי ולחסידים מכל הדורות להתייחס בואפן מיוחד למילים אלו. רוב מאמרי החסידות של האדמו"רים, במיוחד של הרבי שלנו, נמצאים בפסוק זה. באחד הדורות, לא ידוע בדיוק מתי, הולחן ניגון זה ואנו שרים אותו מידי שנה בי"ט כסליו.
הגרסה המוצגת כאן מבוססת על הקלטה הראשונה של הניגון מתוך סדרת 'נחוח' האגדית.
תודה לרב יוסי לואי מאטלנטה שסייע לי במידע על סיפורו של השיר".