חג הפורים • הערב ומחר נחגוג את חג הפורים תשע"ה, "כיכר השבת" מגיש את הלכות 'משלוח מנות', 'סעודת פורים', וגם תחפושות
הלכות 'משלוח מנות'
א. חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות ביום פורים, דהיינו משלוח אחד עם שני מיני אוכלים, ותיקנו זאת כדי להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו, ההיפך ממה שאמר המן הרשע 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד'. ועוד טעם נאמר בזה, כדי שמי שאין לו סעודת פורים יוכל לקיימה ותיקנו לשלוח גם לעשירים כדי שלא יתביישו העניים לקבל.
ב. גם הנשים חייבות במשלוח מנות ואשה אין לה לשלוח מנות לאיש אלא לאשה וכן איש לא ישלח לאשה.
קראו עוד: הלכות מתנות לאביונים • הלכות 'זכר למחצית השקל'
ג. בנים הסמוכים על שולחן אביהם מגיל י"ג ומעלה וכן בנות מגיל י"ב ומעלה, חייבים במשלוח מנות, ואפילו קטנים שהגיעו לחינוך טוב לחנכם למצווה זו.
ד .המשלוח מנות צריך להיות מורכב משני מיני אוכלים שונים. גם משקה נחשב למנה. אבל השולח לחבירו מעות, ספרים, בגדים, סיגריות וכדומה אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות, כיון שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשתה.
ה. לפי דעת הרמ"א וכן פסק הבן איש חי אין לשלוח מנות לאדם שהוא אבל תוך שנתו, אבל דעת מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, בספרו 'הליכות עולם', שמותר לשלוח מנות לאבל.
ו. בן ששלח מנות לאביו וכן תלמיד ששלח מנות לרבו יצא ידי חובת משלוח מנות.
ז. כדאי לשלוח את המנות לפני הסעודה כיון שיכול להשתכר אח"כ ויתבטל ממצות משלוח מנות.
ח. כתב הרב "פלא יועץ" שעדיף שישלח מנות למי שבא איתו לידי סכסוך כדי להרבות אהבה וחיבה.
דיני סעודת פורים, משתה היין ותחפושות
א. סעודת פורים זמנה ביום שנאמר לעשות אותם "ימי "משתה ושמחה ומכל מקום כתב הרמ"א שגם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.
ב. יאכל בסעודה בשר. ובספר "חזון עובדיה" כתב שיחזר אחר בשר בהמה, כיון שיש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר בהמה.
ג. לכתחילה צריך לאכול לחם בסעודת פורים, אמנם מי שאינו יכול אין זה מעכב, (כן כתב החיד"א בברכי יוסף סימן תרצ"ה וכן העלה בשו"ת יחווה דעת חלק א' סימן פ"ט).
ד. גם הנשים חייבות בסעודת פורים ככל מצוות היום.
ה. נכון ללמוד תורה שעה אחת קודם הסעודה, או לאחר הסעודה, ומנהג ללמוד הלכות פסח. כן כתב בספר "חזון עובדיה".
ו. כשעורכים שלחן לסעודת פורים אין צריך לשייר מקום פנוי בשלחן זכר לחרבן כבכל השנה כ"כ הגאון יעב"ץ והסכים עמו בחזון עובדיה.
ז. זמן הסעודה הוא בשחרית, כפי שכתב בסידור הרש"ש והסכים עמו בחזון עובדיה. והרמ"א כתב שעושים הסעודה לאחר המנחה, אמנם השנה שלבני המוקפים פורים יוצא בערב שבת, כתב הרמ"א שיש לעשות הסעודה בשחרית והיינו לכתחילה קודם חצות היום [שעה51 .11], ובדיעבד אפשר לעשות הסעודה עד כניסת השבת. עין ברמ"א סימן רמ"ט סעיף ב'.
ח. יש לעשות סעודת פורים בחבורה ולא יחידי שאדם לבדו אינו שמח כראוי. (כ"כ האליה רבה וכ"כ חזון עובדיה ע"מ ק"פ).
ט. אבל על אב או אם תוך י"ב חודש ל"ע, מותר לו לאכול בסעודת פורים שנערכת חוץ לביתו, אבל אם יש שם כלי נגינה אסור.
י. צריך להזכיר 'על הניסים' בברכת המזון ואם שכח וזכר אחרי שחתם על הארץ ועל המזון אינו חוזר, וכן אם אמר ברוך אתה ה', לא יאמר 'למדני חוקיך' אלא יאמר בהרחמן 'הרחמן הוא יעשה עימנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו''.
יא. ישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו ומי שאינו יכול להשתכר ישתה מעט יותר מהרגלו.
יב. הנשים ישתו רק מעט יין ואסור להם להשתכר, כן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן י"ח).
יג. מי שהשתכר ומחמת שכרותו הזיק את חבירו, לדעת בני אשכנז פטור מלשלם, ולדעת בני ספרד שקבילו הוראות מרן חייב לשלם. עיין חזו"ע פורים ע"מ ר"ז ואילך.
יד. היודע בעצמו שמחמת השתיה יזלזל באיזו מצוה, כגון שלא יעשה נטילת ידים או ברכה ברכת המזון או שיבטל איזו תפלה או שידבר דברי נבלה או שיבזה את חבירו ויצערו, מוטב שלא ישתכר שהרי זו מצוה הבאה בעבירה.
ט"ו. מנהג התחפושות: לדעת בני אשכנז כמובא ברמ"א, מותר לאיש ללבוש בגד של אשה, אמנם לדעת בני ספרד אין שום היתר בזה, כמבואר ביחווה דעת חלק ה' סימן נ', ובזמננו גם בני אשכנז נהגו להחמיר בזה כמובא בשם החזון איש.
ט"ז. מצוי הוא ביום שישי זה, שמחמת מהירות להגיע לבית נהגים נוסעים במהירות מופרזת, ושמעתי מהגאון הגדול רבי יעקב יוסף זצ"ל שהורה שאם נוסע לאחר הצפצוף שכבר ילדים יורדים לכביש, יכול לקחת אקדח ולירות לו בגלגלים שהרי יש לו דין רודף והורה כן על כל ערב שבת.
ברכת פורים שמח.
את ההלכות הביא הרב יוסף חיים אוהב ציון.