חג הפורים בעולם הכשרות: לקראת חג הפורים מחכים אותנו מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן כתמיד בעין טובה בנושאים אשר רבים לוטים בהם בערפל וחסרי ידע בסיסי.
נקודות חשובות ומרתקות הקושרות את יום הפורים לעולם הכשרות. ומפתיע אותנו בסיפור שומט לסת - יש להזהר דווקא בפורים שחלילה לא ניכשל באכילת חמץ בפסח.
בדבריו פותח הרב רייכמן בשאלה מעניינת, מי היה משגיח הכשרות הראשון המופיע במקורות?
ניסינו לנחש ולברר אך ללא הצלחה, וביקשנו לשמוע מהרב.
"מרדכי הצדיק!", ענה כאשר זיק של קורת רוח ניבט בזווית עיניו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מובא במדרש ממשיך מומחה הכשרות ומסביר, שמטרת השתתפותו של מרדכי בסעודתו של אחשורוש היתה לפקח ולהשגיח שיהודי שושן הבירה לא יגעלו נפשם במאכלות אסורות.
זאת ועוד מוסיף הרב, גזירת המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, היתה משום שלא היו זהירים בכשרות המאכלות וכמאמר חז״ל: (מגילה יב). שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.
מומחה הכשרות ממשיך בסיפור יוצא דופן
באחת השבתות בין פורים לחג הפסח, ערך אחד מנגידי העיר שיקאגו חגיגת השלום זכר מפוארת לרגל לידת בנו, השמחה נערכת בליל שבת קודש בין פורים לפסח בבית הנגיד ברחוב - Richmond בשיקאגו שבמדינת אלינוי השוכנת בארה״ב, והבית המה ידידים ומכרים אשר עלו ובאו לאחל ברכת מזל טוב לאבי הבן הנגיד החשוב.
אחד האורחים שהגיע להשתתף בשמחה הבחין בבקבוק יין משובח שהיה מונח בפינה ולא הוגש לשולחן לאורחים, חשקה נפשו של הנ"ל בלגימה ופנה לבעל הבית וגילה דעתו על דבר רצונו לנסך גרונו ביין המשובח הלזה, זה מיועד לחג הפסח הבעל״ט בעזרת השם, השיב לו בעל השמחה! קיבלת את זה במשלוח מנות השנה מהשכן ממול הרב… נכון? שאל האורח את בעל השמחה, אכן ענה בעל השמחה מופתע, היין היה בתוך עוגה משובחת, המשיך האורח לגלות מידע סודי, אמת אמר בעל השמחה, והגיב בתדהמה, מנין לך זאת? שאל, גם אני ענה האורח זכיתי שהנ״ל קיים בי מצוותו זו להרבות בו ריעות ביום הפורים, וגם לי שלח הוא מארז זה...
בפסח לא תוכל להשתמש ביין זה לחש לו חבירו נקודה. וצליל של שמחה נשמע בקולו, למה ומדוע? תמה בעל האירוע, ניתי בקבוק וניחזי, ״כשר לפסח״ באותיות קידוש לבנה רשום על גביו, בתוספת המילים ״בקבוק חדש״… היין משומר לליל הסדר צחקק בעל היין.
היין חמץ! נשמעה זעקה מפיו של חומד היין, וכמנהג יהודאין חשיבין בצירוף לגימה המקרבת, לקיים מה שנאמר מרבין בשמחה, משאיר אותו פעור פה.
מה? תקרא מה שכתוב, ״כשר לפסח״?
הסכת ושמע את ההסבר המלומד הבא. ייתכן שאדם שותה בליל הסדר ארבע כוסות יין מבקבוק שכתוב עליו ״כשר לפסח״, בקבוק חדש, בכשרות מהודרת, ולדעת הרבה פוסקים היין הוא חמץ גמור.
כי מצוי הוא שמקבלים משלוח מנות עוגה שיש בה חור באמצע ובה תחוב בדוחק בקבוק יין אשר מתנוסס עליו כיתוב בוהק ״כשר לפסח״, אפשר שבגלל הכבישה החיצונית של העוגה שהיתה דבוקה וצמודה אליה היטב, יש ביין בליעות של חמץ ממש, וכן יש החוששים שהדבק מאחורי התוית נייר שעל הבקבוק יין הכשר לפסח עשוי מחמץ, או שהיה מודבק חתיכת חמץ על הבקבוק, והיין נאסר.
חשוב לדעת מציין בפנינו איש הכשרות, בקבוק מיץ שעמד במקרר ונמרח עליו בטעות גבינה או שעמד בשלולית חלב שנשפך במקרר, ושהה כך 24 שעות, אם אין במיץ שישים נגד הגבינה/החלב המיץ ייאסר לכתחילה בשתיה ביחד עם מאכלי בשר [לפחות לכתחילה כדין נ"ט בר נ"ט].
תוך כדי דיבור הפציע רב הקהילה בפתח הבית נוכח בעל השמחה שקיבלו במאור פנים, ומיד ביקשו בעל הבית שיחווה דעתו בנדון החם והסוער שעל השולחן, הרב חכך בדעתו ביקש שיגישו לו מספר ספרים מסוימים ועיין בהם, ואמר בלחישה אכן כנים הדברים וכך אכן יש לנהוג כלומר אל לא לבעל הבית להשתמש ביין זה לפסח. אחר כבוד הובא בקבוק היין המשומר לאורחים החשובים אשר לחלחו בו את גרונם והיללו בהם את בוראם. על טעמו הערב לחיך ועל הצלתם מחמץ בפסח.
ובחדוותא דשמעתתא ממשיך הרב רייכמן להעשיר אותנו כראוי וכיאות מיינה של תורה.
א. ייתכן ומקבלים בפורים משלוח מנות הכוללת חלה או עוגה אשר היתה פטורה מהפרשת חלה בשעת הכנתה, (שלא היה בה שיעור חלה) וכעת מניחים זאת יחד עם עוד חלות ועוגות שהוכנו מבצק פחות משיעור חיוב חלה (אפילו מינים שונים) בכלי אחד, (למשל במגש) מצטרפים הם כעת ומתחייבים בחלה.
אבקש לציין, המכינים בצק לאפיית חליות למשל או עוגות אישיות עבור משלוח מנות לשכנים וכדו׳. ויש בבצק שיעור חיוב חלה, אבל כל חליה או עוגה בפני עצמה אין בה שיעור חלה, היות והכוונה בעת עשיית הבצק הוא לחלקם לאנשים אחרים, בצק זה פטור מחיוב הפרשת חלה, וגם אינו מצטרף יותר עם בצקים אחרים להתחייב בחלה, אלא נשאר פטור לתמיד. (ויש מפרישים בלי ברכה).
ב. הגר״ש קלוגר כותב דמשלוח מנות צריך להיות ראוי לאכילה לנותן ולמקבל, לכן יש לתת מאכלים ומשקאות בכשרות מהודרת המקובלת על שניהם. (כגון מאכל אסור לחולה שיש בו סכנה, או תרומה לכהן).
ג. יש המעוררים שאין יוצאים במשלוח מנות שאחד מהם חלבי ואחד מהם בשרי כאשר אין אפשרות למקבל להספיק לאוכלם ביום הפורים (כשלא יעברו שש שעות).
ד. שלח עוף/בשר והתברר שהם טריפה יש הסוברים שלא יצא מצוות משלוח מנות.
ה. לכתחילה אין לשלוח פירות ערלה שהגיעו מחוץ לארץ.
ו. יש עדיין בשוק יין ומיץ ענבים של אוצר בית דין (והיתר מכירה) הקדושים בקדושת שביעית ויש פוסקים דאין לקיים בזה מצוות משלוח מנות.
ז. השולח משלוח מנות מאכלים המונחים בכלי חדש הטעון טבילה, (והכלי ניתן כמתנה) צריך המקבלו להטבילו ולא הנותן.
ח. יש מתירים לצורך מצוות קידוש בשבתות וימים טובים, וכן לד׳ כוסות בליל הסדר לשתות יין של גויים האסור באיסור סתם יינם, וטעמם, משום שהברכות נתקנו על ידי יהושע וחכמים קדמונים, וקדמה לגזירת סתם יינם שנגזרה בעלית חנניה, ואין בכוח הגזירה המאוחרת להפקיע הגזירה הקודמת לו.
לפי זה לכאורה בפורים, שתיית סתם יינם של גויים (כשמחוסר יין כשר) לצורך מצוות היום - לבסומי בפוריא, גם תקף היתר זה.
ט. ביום הפורים נוהגים רבים להתחיל הסעודה בבוקרו של יום ואוכלים מאכלי חלב, וממשיכים הסעודה אחה״צ במאכלי בשר ללא ברכת המזון בינתיים, יוצא איפוא שאוכלים מוצרי חלב ומוצרי בשר באותה סעודה, ויש מחמירים לאסור זאת הלכתית עפ״י הזוהר הק׳ למרות שעבר זמן ההמתנה הנדרש.
י. למען דעת ולהסיר מכשול. לאחרונה ישנם בשוק עוגיות אזני המן חלביים! והם אינם מסומנים בצורה שונה או בכל סימון אחר. על הציבור להזהר ולהיות עירניים.
אנקדוטה מעניינת, אומר לנו הרב רייכמן: יש דיון בפוסקים האם יוצאים ידי-חובת מצוות משלוח מנות, כאשר הם עושים זאת באמצעות רחפן או מעלית?
למרות שיש לדון בכך על-פי מה שנסתפק בשו"ת 'בנין-ציון' (ח"א, סי מד) אם מצוות משלוח מנות מתקיימת דווקא על-ידי שליח, כלשון הכתוב "ומשלוח מנות איש לרעהו", וכפי שמביא זאת בשמו המשנה-ברורה (סי' תרצה סקי"ח), אלא שכבר רבו הדעות בקרב הפוסקים שאין צורך כלל לחוש לכך, ויכול אדם לכתחילה לתת המנות בעצמו שלא על ידי שליח, ובנוסף על כך, דעת רבים מגדולי הפוסקים בדורות קודמים היא כי גם אם יש צורך במשלוח מנות על ידי שליח אין צורך למנות לכך שליח עם כל גדרי השליחות ודיניה, ואפשר לקיים זאת גם באמצעות ילד קטן, גוי או קוף, וממילא מסתבר שגם רחפן/מעלית בכלל זה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אך מסתבר, שאף שבהחלט יוצאים בכך ידי חובה, בכל זאת כדי לקיים בהידור את מטרת המצווה להרבות אחווה ושלום ורעות, עדיף לתת את משלוח המנות באמצעות שליח אנושי, או בצורה עצמאית מיד ליד.
0 תגובות