פניו של הרבי מנובומינסק קורנות זיו ורוך, מפיקות אורה נצחית. ישבנו בצילו לרגעים ספורים אך עוצמתיים של עונג רוחני כביר.
כ"ק האדמו"ר מנובומינסק הוא יו"ר מועצת גדולי התורה של ארה"ב. בשונה אולי מהארץ, שם ההרכב וה"מועצת" מתכנסים תכופות ומהווים כח דומיננטי ביותר בדמותה של היהדות החרדית, "אגודת ישראל", שבארה"ב. הרבי ניחן בכושר רטורי מעולה מלבד למדנותו וגאונותו הרבה. בביתו של הרבים מתקיימים לא אחת דיונים פוריים רבי-השפעה על הגולה. הרבי משכין שלום בין הררים.
יודגש: השיחה לא נערכה במתכונת עיתונאית, ודאי לא של "ראיון", כי אם שיחה אישית ביני, הדל, לכ"ק האדמו"ר.
הרבי, לאחר יום עמוס של קבלת קהל, ביניהם האדמו"ר מטשרנוביל מבני-ברק, מותש, קשה עליו הדיבור, ומשכך לא רצינו להטריחו יתרה מזו.
בראשית השיחה רצינו לשמוע מילים מעט על הגרנ"צ פינקל, ראש ישיבות מיר שהסתלק לאחרונה: "הוא נולד להורים אמריקאים, יר"ש, אך ללא ספק הוא היה נשמה גבוהה, תשוקה מיוחדת לגדלות הייתה בו".
ובזכות מה הוא זכה להעפיל לגדלות, לפי האדמו"ר? אנו מנסים לשאול. "הוא ישן אצל רבי אליעזר יהודה פינקל מידי לילה, כנראה מזה שאב הרבה תורה".
האדמו"ר לא אובה להרחיב בדברים, הוא אינו מסוגל. הוא מתנשף בכבדות.
כעת אנו סרים לפסים אקטואליים. הדור שלנו, אני פונה לרבי, רווי בניסיונות רוחניים. איך ניתן לבלום את הנער מכל אלו, איך ניתן לגרום שהסחף החילוני לא יכנס בין בחומות החרדיות המבוצרות?
"לכל אחד דרך מיוחדת משלו", מדגיש הרבי וטווה דרך חינוכית בהירה. "צריך להטעים כל אחד לפי מה שהוא אוהב, יש להיכנס לנפש של כל אחד ואחד, בנפש, רוח, נשמה ואהבה, צריך להגיע לכל אחד לנקודה הפנימית שלו".
לדידו של הרבי, יו"ר מועצת גדולי התורה באמריקה ומאושיות אמני-הנפש שבה, מה שיבלום את הסחף, הוא השקעת משאבים רוחניים שהחניך הצעיר ימצא את מבוקשו שלו בלימוד התורה, שהוא יחוש שם "בבית", ולא ייסחף אחרי הזרם סתם כך.
השיחה קצרה, השעון מתקתק, הרבי נחפז כעת לעוד "שבע ברכות" לנכדתו שנישאה השבוע. רשמים כבירים בליבנו.