מועדון ארוחת ערב: למי קראתן דפוק?

הכי עסיסי שיכול להיות. שניצל.

מתכון להכנת שניצל הודו

אחד הספרים האהובים עלי מילדות היה ספרון מסדרת 'מחנים': הילד שניצל. כמה שלא תקנו אותי, לא יכולתי להפסיק לכנות אותו "הילד שְנֶיצֵל". ידעתי לקרוא, כמובן, ולשים לב לניקוד. אבל איך אפשר לוותר על פנטזיה קסומה וחמימה בדמות ילד שניצל מטוגן עד הזהבה?

ובכן, גבירותיי: שניצלים! לא יודעת מה איתכם, אולי השניצלים שלכם יוצאים מעולה, ואף פעם לא מתפקשש לכם הציפוי. אבל אני לא תמיד הצלחתי.

עם התקדש החנוכה, בעמידה בלתי פוסקת ליד סיר הטיגון, החלטתי לעשות ניסוי מדעי על מנת להצליח להכין את השניצל המושלם. שלא יידבק לסיר/שהציפוי האחיד לא יתפרק/שהשמן לא ישחיר/שיהיה פריך דיו מבחוץ ורך מספיק בפנים/שלא יישרף. זה כל מה ששניצל טוב צריך להיות.

אה, ושיהיה טעים.

כמות: 5 מנות, זמן עבודה: 15 דק' , זמן הכנה כולל: 30 דק'

מצרכים:

אז הנה זה מתחיל:

אצלינו הכל דפוק, חוץ מהשניצל

חזה הודו פרוס ונקי. כמו שהוא. הכלל הראשון: לא דופקים את הנתחים. אנחנו רוצים אותו עסיסי.

מכינים בלילה של: שתי ביצים, מעט מים, קורט מלח, כף גדושה חרדל.

טורפים היטב.

מכינים תערובת של: קמח, פירורי לחם עבים (פאנקו), מלח, שום גבישי, פפריקה מתוקה, מעט פפריקה חריפה והרבה זעתר. מערבבים היטב. אף אחד לא רוצה לחטוף את האיזור של הפפריקה החריפה, או לפגוש במורד הגרון איזה נציב מלח.

וכך מייצרים את שכבת ההגנה הבצורה של השניצל:

את נתח ההודו מצפים בשכבה דקה של קמח. טופחים עם האצבעות על הנתח כדי לחזק את המעטפת, ממשיכים בטבילה הגונה בבלילת הביצה ומסיימים בציפוי מלא של הפירורים המתובלים.

כלל שני: מניחים את השניצלים להתייבש כעשר דקות. כך הם מתאחדים עם הציפוי שלהם ומוגנים מפני התפרקות בשמן הרותח.

מרתיחים שמן בסיר רחב על אש גבוהה-בינונית. כלל שלישי: השמן צריך להיות עמוק מאוד ורותח מאוד. מכת החום 'סוגרת' את השניצלים וגורמת להם לספוח פחות שמן.

זורקים את השניצלים לסיר, כך שהשמן יתיז גם על הצד העליון, שעדיין לא מטוגן.

גם אחרי טיגון של עשרה שניצלים, אפשר לראות שהשמן נשאר נקי כמעט לגמרי.

השניצלים יוצאים שזופים, סופחים מינימום שמן, מבריקים ומריחים נפלא.

מוגש ליד אורז צהוב וירקות מוקפצים.

אני הבאתי את ארוחת הערב, אתם תביאו את המועדון.

לבריאות!