מאז קריאתו של אלוקים לאברהם אבינו " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ ", השתדלו שלושת אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב, לא לצאת את גבולות הארץ. אבותינו נקראים 'אבות האומה', שכן כידוע אב מוריש לילדו תכונות גנטיות שמעצבות את חייו כילד וכבוגר. אמנם, האדם יכול לשנות בעבודה קשה תכונות אופי מסוימות, אך את הבסיס הנפשי שלו הוא יונק מאביו ומדמותו. במקורות מוסבר שאת תכונותינו המגדירות אותנו כיהודים רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ירשנו מהאבות שלנו.
בפרשת 'וַיֵּצֵא' מסופר כיצד הולך יעקב לארץ זרה בחוסר-כול, ולמרות כל הסבל במשך עשרים שנה בחיי יעקב, הוא צועד רגוע ובטוח באלוקים. גורלו מתהפך לטובה והוא זוכה לא רק לרכוש גדול בהמשך חייו, אלא לשנים-עשר בנים המרכיבים את שנים-עשר שבטי ישראל מהם יצאו עם ישראל לשבטיו.
למרות שיעקב שהה במהלך חייו במקומות קשים ועבר ניסיונות רבים, ילדיו לא יצאו לתרבות רעה ושמרו על זהותם היהודית בכבוד. בכך העמיד יעקב שושלת מפוארת של דורות לנצח נצחים. כאלה שיפארו את שושלתו. ודווקא על יעקב נאמר שמיטתו היתה שלימה. שכן לאברהם היה בן כמו ישמעאל, וליצחק היה בן כמו עשיו, אולם אצל יעקב כל בניו היו יראי אלוקים ואנשים שלמים וראויים.
כאשר אנו מחנכים את ילדנו בדרך התורה והמצוות ברוח ישראל סבא, ומחדירים בהם מידות ותכונות כמו דרך ארץ, נימוסים, לכבד איש את רעהו, ללא הבדלים בהשקפות השונות מתוך אהבת ישראל אמיתית, הרי שבכך נהיה עשירים באמת. חינוך הילדים, הם הערובה הטובה ביותר, לכך שחיינו הם טובים ובריאים.