אמש נישאו להם זוג מיפו, היא יהודייה והוא ערבי.
אהבה הוא שם המשחק, ולאהבה הרי אין גבולות ואין טריטוריה, אהבה מנפצת סיסמאות ומוסכמות - יאמרו.
מחמוד אוהב את מורל, ומורל את מחמוד וכל השאר לא רלוונטי.
לאהבה יש כוח לבנות עתיד טוב יותר, גשר בין עמים, ובכוחה להטיל הצידה אפילו איבה של 100 שנות כיבוש ציוני, ושנאת ישראל סתם ככה כי עשיו שונא ליעקב - הלכה...
אז מה אם כמה קיצונים שהם שוליים בחברה הישראלית הבוגרת והמתפכחת הפגינו וכעסו.
אפילו הנשיא, שהוא נשיא של מדינת כל היהודים, איש עם ערכים יהודיים שורשיים, יישר קו עם המפוכחים הנאורים, תוך שהוא שולח אצבע מאשימה כלפי הקיצונים ההזויים: 'לא חייבים לשמוח - חייבים לכבד' - יאמר בגאון ושלא בחכמה.
אפיקורסיות זו מעלה לא מבוטלת
כדי להיות אפיקורס, צריך לדעת את עיקרי היהדות, להבין את דברי חז"ל, ורק אז לאחר שאותו חניך בבית הספר לאפיקורסות, למד ושינן, הוא יכול לנסות להיות אפיקורס ולכפור בתורת חיים - אם חפץ בכך ויצרו הכניעו.
אך להיות אפיקורס מבלי להבין במה הוא כופר, הרי שהוא לא זכה אפילו לא לחסות באצטלה המפוקפקת של כופר פשוט, כי אם באצטלה של הדיוט מן השורה.
נשיא המדינה הושבע לא לפני זמן קצר לתפקידו הרם כנשיא, השבעתו הייתה על ספר התנ"ך, אותו אחז בהתרגשות יתר, ודמעות חנקו את גרונו - רק את גרונו הם חנקו.
בספר התנ"ך בו הוא נשבע, ואגב לא רק הוא נשבע על ספר התנ"ך, גם כל חייל בסיום קורס טירונות, ובטח בקורס קצינים בבה"ד 1 - נשבע בספר התנ"ך, שבו כתוב שאסור ליהודייה להינשא לגוי ולהפך.
אותו תנ"ך הוא האורים ותומים של החבורה ההזויה והקיצונית שהיא גם לא נאורה ולא מתחשבת באהבתם של מוחמד ומורל.
אז למה שלא תכריזו קבל עם ועדה - שאתם גונזים את ספר התנ"ך, או למה שלא תכריזו 'בשם ובמלכות' הרשעה, שאתם אינכם מייצגים את עם ישראל על ערכיו היהודיים הבסיסיים.
כמה רחום הקב"ה שגירה בנו את בני ישמעאל - שכנינו הערבים, ששנאתם כמעט ובלתי מובנת ולא נתפשת בשכל הישר, הרי תחת חסות מדינת ישראל חייהם משופרים ומתקדמים.
אילו חלילה היו שכיננו הפלסטינים בני ברית עמנו, וחיים עמנו בשלום ואחווה, לבטח אחוזי נישואי התערובת, או אם תרצו ההתבוללות, הייתה איומה ובאחוזים גבוהים הרבה יותר, דבר שהיה בעוכרינו. כבר ההיסטוריה הוכיחה כי ההתבוללות והחטא שבכך מסוכנים לעם ישראל ולמדינת ישראל, הרבה יותר מטילים פוגעניים, כאלה שטיל החץ מפספס.
כבר אמר החזו"א זיע"א, מה שאצלם נקרא 'אהבה' אצלנו זה 'עריות', או אם תרצו, 'מה שנקרא אצלם אהבה - אצלנו זו תאווה'.
התאווה המדוברת, הינה מאותו סוג של אחיה מאיסורי הלאווים שבתורה, כזו של גנבים, רוצחים ורמאים ושאר הפושעים המוזכרים בתנ"ך שעליו נשבעים השופטים ונבחרי הציבור - כמה מגוחך, כמה עצוב.
אהבה מהי, הרי הם לעולם לא ידעו ולא ידעו.
ובכן התקשורת הישראלית, דרך בית הנבחרים ובית הנשיא, עבור דרך בתי המשפט - אינם אפיקורסים ואינם כופרים.
הם פשוט אינם יודעים דבר וחצי דבר מתורת ישראל עתיקת היומין, שלעולם לא אכזבה.
את ההיסטוריה הפשוטה של תולדות עם ישראל בכל הגלויות, גם אותה הם לא למדו ולא שנו.
בורים ועמי ארצות מהסוג הנחות ביותר.