רבבות מנחמים מגיעים בימים אלו אל הבית ברח׳ רשב"ם בכדי לנחם את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי היושב שבעה על פטירת בתו, הרבנית הצדקנית חנה שטיינמן ע"ה, כלתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
החברותא של ראש הישיבה, הרב משה יהודה שניידר, תיאר את צערו של ראש הישיבה בימים אלו ואת האבל הכבד שאופף אותו.
"ראש הישיבה", מספר הרב שניידר, "הגיע בבוקר למחרת הפטירה אחר שחרית לנחם, וכך בדרך כלל מקפיד תמיד להגיע מה שיותר מוקדם לנחם, וכשעלה במדרגות, התבטא בפני מלוויו, שהמנוחה זכתה שהתקיים בה "איזוהי אשה כשרה שעושה רצון בעלה".
"לאחר מכן נכנס ראש הישיבה לבית האבל, נתיישב ושתק כל הזמן ולא דיבר מאומה. וכך ישבו להם שני אדירי האומה כמה רגעים זה מול זה, מבלי לפתוח את הפה, ומרן שר התורה לא הסיר עיניו מרבינו במשך כל הזמן, וכך זה נמשך זמן מה, עד שבסוף פתח בעלה של המנוחה, הגאון רבי שרגא, בשאלה בהלכה. כשנגמר הנידון קם רבינו באמירת המקום ינחם וכו' ויצא".
הרב שניידר הוסיף כי "היות והיה הדבר לפלא מעט, שאלתי את מרן בבית מה הסיבה שלא דיבר כלום, והגיב - 'וָואס וִוילְסטֶע זָאלל אִיך זָאגין? - מה אתה רוצה שאומר?'. שאלתי את מרן שיודעים כולם האיך שמוצא רבינו תמיד מלות נוחם לומר לאבלים, ומה נשתנה כאן. ולאחר מכן השיב - 'זִי אִיז דאָך אַפרוֹי פוּן מַיין זוּן רבי שרגא, אִיז זִי דָאך וִוי מַיינֶע אַקִינד... – היא הרי אשתו של בני רבי שרגא, א"כ היא הרי כמו ילד שלי...'"
"ובזה כבר קבלנו תשובה, כי כשמדובר באבלות "פון - מַיינֶע אַקִינד" איך אפשר לדבר. וכך חזר הדבר למחרת, כשהעלו שוב את הנושא, התבטא רבינו - היא הרי כלתי. ולא יסף".
הרב שניידר סיפר על הנהגה ראויה מאת המנוחה ע"ה, שהייתה ממונה על פירור הלחם לארוחות מרן שליט"א, והייתה קונה אחת לשבוע לחם, וממנו הכינה שקיות מדודות לפי משקל לכל ארוחה. והיה צריך להפריש מזה תרומות ומעשרות, וכידוע הנהגת מרן שלא נתן לאחרים לעשר אף על ידי שליחות, רק מקפיד להפריש תרומות ומעשרות בעצמו".
"בעקבות כך, המנוחה ע"ה הייתה צריכה להמתין כל פעם שיעשר ראש הישיבה את הלחם, והרבה פעמים לקח הרבה זמן עד שהיה מתפנה לכך, מפני שהיה באמצע שיעור וכדו', ולכן רצתה לעשר בעצמה, אך מכיוון שלא הסכים מרן לכך, מצאה המנוחה פתרון - הייתה קונה את הלחם מכספה, וזוכה בו לעצמה, והייתה מביאה לבעלה לעשר את הלחם, ורק אח"כ הייתה מביאתו לרבינו כשהוא כבר מעושר, והיה סומך עליה שאמרה שזה כבר מעושר".
הרב שניידר מספר בשם אמו סיפור מרתק על המנוחה ע"ה ועל הרבנית מרת בת שבע קנייבסקי ע"ה, רעייתו של מרן שר התורה, שבהיות תינוקת, חששה אמה, הרבנית מרת בת שבע ע"ה, שהחליפו לה את בתה בבית החולים והייתה בלחץ גדול מזה. עד שפעם אחת עמדה עם התינוקת בקרבתו של מרן החזו"א זצוק"ל. החזו"א שמע את קול בכייה של התינוקת והגיב, "דָאס אִיז חַיִימְס..." - זה קול של ילדה של רבי חיים. ומאז נרגעה הרבנית ע"ה שזוהי בוודאי בתה, ולא החליפו אותה".