בישראל מציינים היום את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. לרגל היום המצויין בצפירה ובאירועי זיכרון בישובים רבים מהצפון עד הדרום, שוחח 'כיכר השבת' עם מספר דמויות בולטות במגזר החרדי, ושמע על היחס שלהם ליום הזיכרון.
יהודה משי זהב. מיסד ארגון זק"א, עסקן ואיש ציבור
הקשר העמוק בין משי זהב ליום הזיכרון ומשפחת השכול הינו ברור ומובן מאליו. מי שהקים וייסד את הארגון שטיפל במאות אירועי חבלה וטרור, הציל אלפים ושמר על קדושת המת של אלפים נוספים. הוא חלק בלתי נפרד מהממסד התומך בחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, אולם גם ליהודה משי זהב יש אירועים קטנים ואישיים שהשפיעו עליו יותר מכל.
"אני זוכר שמשפחת דיקשטיין, זוג הורים וילד נהרגו ביום שישי לפני מספר שנים בפיגוע טרור כשנורו ממארב על ידי מרצחים שפלים. הם הותירו אחריהם תשעה יתומים. אני טיפלתי בכל האירוע, וכמובן שגם בהם, וגם הייתי זה שעליו היה מוטל להודיע לאחיו שהוא במקרה משמש גם כמפקד זק"א באר שבע על הרצח הנורא". משי זהב מספר כי "באותם רגעים אתה מרגיש שאתה ממש חלק מהמשפחה, הדבר הזה יוצר חיבור עמוק ומהותי, ואתה פשוט נהיה חלק בלתי נפרד מהם. אני צועד יחד עימם לאורך כל השנים וחווה איתם את הכל".
מה מסמל בעיניך יום הזיכרון?
"בשבילי יום הזיכרון זה יום שאני מתחבר ומתאחד עם עשרות אלפי משפחות יהודיות שיקיריהן נפלו על קידוש השם מתוך מסירות נפש אמיתית - או כדי להגן על עם ישראל, או בכדי להגן על ארץ ישראל. או אפילו רק בגלל שהם יהודים" אומר משי-זהב.
"ביום זה אני הולך לכמה וכמה בתים שפגע בהם השכול, בעיקר למשפחות שיש לי איתם קשר אישי, אני מנסה לעודד ולנחם אותם. להיות יחד עימם בשעתם הקשה". לדבריו, "כל הטענות נגמרות בשעה שאתה עומד מול משפחה שכזו שעולמה חרב עליה".
ישי לפידות. זמר ואמן
"בשירותי בצה"ל במילואים, הייתי איש קשר למשפחות הנופלים" מספר ישי לפידות על הקשר שלו לשכול וליום הזיכרון בשיחה עם 'כיכר השבת'. "התפקיד שלי היה לשמור על קשר עם משפחות החללים, לשמוע מהם על הקשיים וההתמודדויות עם האסון הנורא, ובעיקר להאזין, להקשיב ולתת מענה ככל שמערכת הביטחון מסוגלת לתת להם".
"המקצוע האזרחי שלי כזמר ואמן מוכר, מתנגש לעיתים עם הפעילות הצבאית. מה שגורם לי דווקא לעזר, כי אנשים מזהים בי משהו מאוד מנחם ושמח".
מהו בעיניך יום הזיכרון?
"יום הזיכרון בשבילי הוא יום שבו אני מתלווה לחלק מהמשפחות שלי ומלווה אותן לבתי העלמין בהתמודדות עם האובדן והקושי" מספר לפידות.
"באופן אישי, היו שנים שהדחקתי את יום הזיכרון ואפילו חשבתי שהוא קצת מיותר זאת משום שאנחנו עדיין חשים במציאות יומיומית כואבת בה מקרי מוות של חיילים ואזרחים עדיין מתרחשים וקורים, והמציאות הבטחונית הישראלית נותנת לנו מטבע הדברים אווירה לא פשוטה במשך כל השנה כולה. אבל בשנים האחרונות הבנתי שיש רבים בעם שמנסים להתעלם מהמחיר הגבוה שמשלמים מיטב בנינו, גברה בליבי ההבנה שראוי שיהיה יום אחד שיוקדש כולו לנושא המרומם והחשוב הזה".
ישראל גליס. סופר, היסטוריון ואיש ירושלים
בניגוד למה שחושבים, איש ירושלים החרדי עשה שירות צבאי, אביו ואף בנו שירתו בצה"ל. "תפקידי בצבא היה סמל, שירתתי בחיל מודיעין" מספר ישראל גליס בשיחה עם 'כיכר השבת'.
"בשבילי הזיכרון נחלק לשניים. בילדותי, כשהתחילה האכזבה בקרב הציבור החרדי מהקמת המדינה החלו הפגנות כנגד מועדון המריבה בשכונת מאה שערים. באחד הימים הגיעו כוחות המשטרה לפזר את ההפגנה שהתרחשה דווקא ביום הזיכרון לחללי צה"ל. השוטרים שרדפו אחרי המפגינים הגיעו עד לשטיבלאך של מאה שערים, אני ברחתי והתחבאתי מתחת לספסל. היה יהודי מתחת לשולחן שהתחבא אף הוא ודיבר לעצמו; 'היטלר לקח את כל המשפחה שלי, הגעתי לארץ ישראל, תן לי לחיות'. זה הזיכרון שהיה לי בילדותי מיום הזיכרון".
"היום, הזיכרון שלי שונה" מספר גליס. "בבית העלמין הישן בשערי צדק, ליד קברו של הרב מדושינסקי זצ"ל, יש קבר של חייל בשם פנחס סולוביציק. הקבר היה הרוס ושומם. החלטתי לפעול למען זה וניצלתי אפילו את תוכנית הרדיו בקול ישראל. משרד הביטחון שיפץ את הקבר בעקבות הפנייה שלי. לפני ארבע שנים הגעתי לשם ביום הזיכרון והתפללתי לבדי מול הקבר המשופץ והמחודש.שנה אחרי כן כבר היה מניין, שנה שעברה כבר היו 30 איש שהגיעו יחד איתי ואז הגיעו גם שני לוחמים ששירתו יחד איתו ולא ידעו היכן קבור. מחר בשעת הצפירה נהיה שם שוב".
מה מסמל בעיניך יום הזיכרון?
"ביום הזיכרון, אני מתמקד בזכרונם של חיילי צה"ל החרדים, לומד משניות ומשתדל לזכור לומר גם קדיש לזכרם, כמובן שבשעת הצפירה אני נמצא ליד קברו של החייל הגלמוד והבודד לומר קדיש".
דודי שוומנפלד. איש תקשורת
"ביום הזיכרון אני נזכר בתקופת שירותי הצבאי" נזכר שוומנפלד בשיחה עם 'כיכר השבת'. "הייתי אחרי החתונה, זה קרה בדיוק במלחמת המפרץ הראשונה. הייתי סגור ומסוגר יחד עם טייסי חיל האוויר חודש שלם בבסיס תל נוף, שימשתי אחראי על נושא הדת. אני זוכר את עצמי עולה על מדרגות הטייס כשהם מבקשים ממני לומר יחד איתם פסוקי תהילים בשביל להגביר את הרגשת הבטחון האישי. ידענו כמה המצב הוא חמור ולפי המוכנות הגבוהה של הטייסים שהיו מסוגרים במשך כל היממה בתוך תא הטייס בכדי שיוכלו להיות מוקפצים להתקפה בעיראק - הבנו את גודל הסכנה".
"לצערי, בניגוד להיום", אומר שוומנפלד, "אז היתה אחדות גדולה. ישבנו כל החיילים יחד וכל פעם שהיתה אזעקה הייתי יחד עם מאות חיילים בחדר הממוגן וכולם - אפילו אלו הרחוקים מתורה ומצוות - היו אומרים לי בשובבות "דוד'קה" תאמר איתנו כמה פרקי תהילים".
"החיבור של כל חיילי צה"ל לאמונה תמימה היה חזק. הייתי עושה אזכרות לנופלים וראיתי כמה חשוב לכל חייל ולכל משפחה שכולה שיאמרו קדיש, פרקי משניות ותהילים לעילוי נשמתו. יש חיילים שאני זוכר את יום היארצייט שלהם, ואני נזכר בהם לא רק ביום הזיכרון לחללי צה"ל. הפכתי להיות האיש שלהם בשמחות כמו חלילה בימי האבל, אני מלווה אותם גם בבר מצוות של ילדיהם שהגיעו למצוות".
במה מתבטא יום הזיכרון אצלך?
"ביום הזיכרון הכל נעצר. עצרת תהיה לכם. אני רץ מבית עלמין אחד למשנהו פשוט בשביל להזדהות עם המשפחות ולזכור יחד איתם, אני מקפיד לתת את הזווית היהודית-אמונית לטקס. תמיד הם אומרים; 'דודי לא נזכר רק ביום הזיכרון, הוא זוכר כל השנה'".
"אני חושב שצריך לתרגם את האחדות השוררת ביום העצוב הזה למשך כל השנה כולה. כי המשפחות הללו יודעות עד כמה אפשר לגשר על כל הפערים".
שפרה קרימלובסקי. פרסומאית ויועצת שיווקית
"ביום הזיכרון אני חוזרת אחורה עשרות שנים. בעלי שמואל (מורה ואיש חינוך) נפצע ברגלו במהלך מלחמת ששת הימים ואושפז למשך תקופה ארוכה. בעקבות כך התוודעתי לסבלן של המשפחות, הן אלו השכולות והן אלו שנפגע להן אחד מיקיריהן".
"אנשים חושבים שרק ההתמודדות עם אובדן של בן משפחה היא קשה ומורכבת, צריך לדעת כי לפעמים התמודדות עם פציעה של קרוב משפחה הינה מורכבת לא פחות. הליווי והתמיכה לאורך כל הדרך, האנרגיות שהפציעה שואבת מכל בני המשפחה, ותהליך ההחלמה המורכב והארוך הנמשך לעתים על פני חודשים ושנים. בעקבות המקרה האישי הקמתי את ארגון נ.ח.ל.ה שנועד לסייע למשפחות החרדיות שבן משפחתן נפגע במהלך שירותו הצבאי. התמיכה היתה בכל המובנים, גם מוראלית ורגשית וגם ע"י חיזוקים מרבנים ומנהיגים רוחניים. אני בטוחה שהצלחנו לתת למשפחות חרדיות רבות את הכוח להתמודד עם אובדן או פציעה של קרוב המשפחה ולתת את התחושה החשובה שהן לא לבד בהתמודדותן".
במה מתבטא יום הזיכרון אצלך?
כיום, אני מנצלת את יום הזיכרון לאמירת פרקי תהילים למען ההרוגים על קידוש ה'. בצפירה אני מתייחדת עם זכרונם של אלו שהכרתי והיו קרובים ללבי. מהיכרותי גם את המגזר הכללי ופגישותי עם אנשים שאינם דתיים, אני חושבת שחשוב לשמר ולהשליך את האחדות והאחווה שקיימת ביום הזה גם למשך השנה כולה ולנסות כמה שניתן להמעיט את הקיטוב והאיבה השוררים בין המגזרים השונים ובפרט השנאה כנגד הציבור הדתי והחרדי".
(פורסם לראשונה ביום הזיכרון תשע"ד)