הא"ב של ר' שמחה פאלוך

ר' שמחה פאלוך, בעל 'נגריית פאלוך' המיתולוגית המתמחה בעיצוב ובניית ארונות קודש עונה על השאלון המורחב של בקהילה

ארון קודש

"מאז ומקדם הייתה לי החיבה והשאיפה לעסוק בענייני יצירה שבקדושה. כתוצאה מזה נכנסתי לתחום האמנות של ארונות קודש. בעבר היה זה במקביל לעבודות נגרות רגילות שהייתי מקבל. כיום אנו מייצרים בעיקר ארונות קודש ובמות אמנותיות".

ביקוש

"הביקוש לארונות קודש מפוארים מגיע גם מהמתפללים המעוניינים בארון קודש יפה ומכובד בבית מדרשם, אך לא פחות מהתורמים המעדיפים ששמם יונצח לזכר עולם על ארון קודש אמנותי, לעתים יותר מפריטים אחרים בבית הכנסת. בקהילות מכובדות ובחסידויות רבות הפך ארון הקודש של בית המדרש במידה מסוימת לתדמית של החסידות בעולם".

הזמנה

"יש כאלו שבאים עם תכנית ורוצים שאוציא אל הפועל את התכנית שתכנן עבורם אחר, ויש שמבקשים שאעצב עבורם את ארון הקודש. רוב העבודה מתמקדת ביופי ובמראה המרשים שיפאר את בית הכנסת".

השקעה

"אני עומד בימים אלו במהלך ייצור של ארון קודש בסדר גודל שלא נעשה ולא נראה מעולם בתחום האבן. זו לי הפעם הראשונה שבה אעסוק בבניית ארון קודש שעשוי כולו מאבן בשילוב מוטיבים מעץ. משקל האבן של הארון יהיה למעלה מעשרה טון ומושקעים בו עשרות אלפי שעות של מלאכת כפיים ועבודת יד. הוא יורכב בקהילה חשובה בחו"ל".

חברותא

"בניתי ארון קודש לחסידות רחמסטריווקא בארצות הברית ובירושלים. לאחר שהבנייה הושלמה נכנסתי אל כ"ק האדמו"ר וכששמע את שמי שאלני מיהו הרב אברהם פאלוך. כשסיפרתי לו שזהו אבי ז"ל, הוא נדהם ואמר כי ההשגחה הביאה לכך שהבן של החברותא שלו לאחר השואה יבנה את ארון הקודש לבית מדרשו וכי הוא רואה בכך סגירת מעגל".

חגים

"לקראת החגים הקרובים נסיים בעזרת ה' את בנייתו של ארון קודש מפואר בתכנון ייחודי ומודרני לקהילה החלבּית בניו יורק, בקהילתו של הרב דוד עוזרי. זכיתי עד כה לבנות ארונות קודש רבים לבתי כנסיות בכל רחבי העולם' אך זהו ארון בעל מוטיבים מיוחדים עבור בני הקהילה החלבּית. מדובר בארון מיוחד במינו".

יום כיפור

"כשבניתי את ארון הקודש הגדול לבית המדרש של חסידות דושינסקיא בירושלים היינו אמורים לסיים עד יום כיפור את בנייתו. העבודה הייתה רבה מאוד ושינויים רבים ובלתי צפויים צצו במהלך העבודה. בעקבות זאת סיימנו אותה ממש בדקות בהן המתפללים נכנסו לבית המדרש עטופי טליתות לקראת התפילה. המעשה הזה הפך לשם דבר בחסידות ואפילו ב'פורים שפיל' בחסידות הציגו כיצד אני יוצא מבית המדרש בבגדי העבודה והמתפללים פותחים בתפילת 'כל נדרי'".

לילה

"כשבניתי את ארון הקודש בבית המדרש של חסידות תולדות אברהם יצחק, כ"ק האדמו"ר יצא בערב מבית המדרש והארון לא היה בנוי כלל. בבוקר עמד ארון הקודש על תלו. בחנוכת הבית אמר האדמו"ר כי כעת ניתן לדמות מעט כיצד בית המקדש השלישי עתיד יהיה להיבנות".

ניסיון

"לאחר פתיחת הנגרייה, פנו אליי מאחד הכוללים בתל אביב וביקשו שאכין להם ארון קודש. עד היום אני לא מצליח להבין איך הם הזמינו ארון קודש ולא ביקשו לראות אם יש לי ניסיון בתחום זה, האם בניתי בעבר ארונות קודש וכדומה. לי זו הייתה התנסות מצוינת וברוך ה' אני יכול להיות גאה גם היום בארון הקודש הראשון שבניתי".

נקודת שיא

"בבית המדרש של גור היה שולחן פשוט ליד ארון הקודש ולפניו כ"ק האדמו"ר ה'פני מנחם' זצוק"ל מתפלל. החלטתי לנקוט יוזמה עצמאית ומבלי שאמרתי מילה לגבאים בניתי עבור האדמו"ר סטנדר מיוחד עם חישובים מיוחדים על פי תנועותיו של האדמו"ר. כשהאדמו"ר נכנס לבית המדרש נכנסתי אחריו במהירות הבזק מהצד עם הסטנדר על כתפיי והנחתיו לפני האדמו"ר זצוק"ל. ברגע שהאדמו"ר הניח את סידורו על הסטנדר, הוא חרץ למעשה את גורלו לשימוש תמידי בכך שנמשכת לי הזכות שהאדמו"ר שליט"א ממשיך ומשתמש בסטנדרים מעשי ידי, עבורי זאת נקודת שיא".

נקודת שפל

"המקפצה לנקודת השיא הבאה".

סאן דייגו

"ארון קודש מיוחד בבית חב"ד המקומי שנתרם על יהודי לא חרדי שאשתו נהרגה בתאונת דרכים טראגית, ובעקבות כך מאוד התקרב ליהדות".

עבודה

"במשך עשרות השנים האחרונות בהן אני עובד בתחום הנגרות, עבדנו בשירות מוסדות רבים ומפוארים, החל מבתי מדרש ובתי כנסת וכלה במוסדות, כגון בית החולים 'מעייניי הישועה', שלו בניתי כתשע מאות דלתות לקראת פתיחת בית החולים".

עבודת כפיים

"אין הרבה נגרים ועובדי ידיים בציבור החרדי. הציבור שלנו נמנע מעבודת ידיים אם מפינוק ואם מסיבות אחרות. לדעתי, יש אמנים רבים בציבור שלנו שאינם נחשפים בשל כך. מאז שהייתי צעיר לימים ניחנתי ב"ה בידיים טובות. כילד, ביצעתי ארגז תאורה בעל תבנית של 12 השבטים להתקנה בסוכת הוריי שמשכה צופים וסקרנים רבים. אהבתי לעשות עבודות יצירה שונות בעבודת יד באופן עצמאי וכתחביב. ניסיון זה ובעיקר הרצון לעסוק בתחום אותו כה אהבתי, הספיק לי כדי לפתוח את הנגרייה זמן לא רב לאחר נישואיי".

פוניבז'

"בחג השבועות האחרון סיימנו לבנות את ארון הקודש בבית המדרש 'בית יהושע' על שם הר"ר יהושע פריווער ז"ל, ברחוב מנחת יצחק בירושלים. הארון הוא העתק כמעט מדויק של ארון הקודש הידוע של היכל ישיבת פוניבז' שהובא על ידי הרב מפוניבז' זצ"ל במיוחד מאיטליה".

פנטגון

"בעקבות אסון התאומים שבו פגע מטוס גם בבניין הפנטגון בוושינגטון, הקימו במקום בית כנסת קטן. הרב הצבאי של הפנטגון שמע עלינו ופנה אלינו בהזמנה מיוחדת. ארון הקודש בפנטגון הוא פרי עיצוב ובנייה שלי במימון ממשלת ארה"ב".

רגע בלתי נשכח

"בניתי ארון קודש ענק לאחת החסידויות הגדולות בארץ. חנוכת הבית תוכננה ליום מסוים. הארון היה מוכן וטסתי לחו"ל, אך הפועלים שבאו בלעדיי להתקין את הארון נבהלו מגודלו ולא הצליחו להקימו בבית המדרש. היה זה כמה ימים לפני חנוכת הבית המפוארת של המוסדות. טסתי חזרה לארץ בטיסה הראשונה שהייתה, נכנסתי לבית המדרש והתחלתי לעבוד. כשהתחלתי זה היה נראה חסר סיכויים. כשסיימתי, ערב לפני חנוכת הבית, לא האמנתי שטיפסתי על ההר הזה".

תפילה

"אני מתפלל בקביעות בבית החסידים 'נווה אחיעזר'. את ארון הקודש בבית המדרש בניתי במו ידיי בראשית דרכי. מרגש מאוד להתפלל מדי יום מול ארון קודש שבניתי".

שמחה פאלוך

"כשאני רואה תמונות של אדמו"רים מתפללים לפני ארון קודש שבניתי או את מרן הגראי"ל שטיינמן מתפלל ליד ארון הקודש שבניתי ב'אוהל קדושים' בפוניבז', ממלאת את לבי תחושת סיפוק עצומה שאין לה תחליף".

תעודת זהות:

ר' שמחה פאלוך, יליד ירושלים, תושב בני ברק. בעל 'נגריית פאלוך' המתמחה בעיצוב ובניית ארונות קודש זה כשלושים שנה. בנה בשנים האחרונות מאות ארונות קודש לקהילות, ישיבות וחסידויות שונות בארץ ובעולם.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר