סוף עצוב: בדמעות ובכאב עצום אמר הבוקר (שלישי) עזרא שאער, סבו של הנער גיל-עד הי"ד: "מאד מאד קשה היה לשמוע את הבשורה המרה שנפלה עלינו, על כל עם ישראל ועל כל המשפחות, שנכדינו, ילדינו, אינם בחיים".
בראיון כואב אמר עזרא שאער למרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה': "מאד מאד קשה. אני רוצה לומר שעוד הייתה לנו תקווה כאנשים מאמינים, הייתה לנו תקווה, מבחינה אמונתית היינו משוכנעים שהם בחיים ושהם יחזרו בחיים אבל אי אפשר בלי לחשוב על הרציונאל אחרי תקופה של 18 ימים יש אי וודאות, היכן ומתי ואיפה".
"גם על האופציה הזאת חשבנו" אמר הסב בכאב, "זה קשה מאד לכולם. לילדים שלי, לנכדים ולכל עם ישראל. עם ישראל היה חזק, דיברנו על הכוח של התפילות. למרות זאת אנחנו מאמינים בבורא עולם שינקום את נקמתם, שינקום בבני העוולה האלה ויקבלו את מה שהם עשו לילדים שלנו. ואני מאמין, גם בכוחו של צה"ל".
הסבא הוסיף כי אין זה האסון הראשון במשפחה המתרחש בתאריך זהה: "לנו קשה, קשה מאד. אנחנו משפחה שכולה. אחי נפל במלחמת שלום בגליל, ב-ב' בתמוז, ואתמול היה ב' בתמוז, 32 שנים שאחי נפל במלחמת שלום הגליל. ואת הבשורה שמעתי לאחר שחזרנו מבית העלמין. קשה מאד. קשה מאד".
לביא: "איפה זה תופס אותך אתמול? מי הודיע לך?"
שאער: "אני הייתי בתפילה אחרי האזכרה שהייתה ב-18.30 בבית העלמין הצבאי. אחרי האזכרה הולכים להתפלל מנחה. נכנסתי להתפלל מנחה ושמתי את הפלאפון על רטט. לאחר היציאה מהתפילה אני מסתכל וחשכו עיניי. אחד החברים כותב לי 'שמעתי מאל ג'זירה שהנערים לא בין החיים'.
התמוטטתי. עליתי הביתה ושאלתי את אשתי 'האם שמעת משהו' והיא אמרה לי לא. אמרתי לה תפתחי (את הטלוויזיה), אמרה לי 'מה קרה?'. 'תפתחי את הטלוויזיה!'. פתחה ולא אומרים כלום אחרי חמש דקות מתחילים לומר 'מחפשים, מחפשים, מחשפים'. כך נודע לי על מות יקירנו".
לביא: "לו אתה, עזרא, משמש היום בתפקיד שר הביטחון ואתה אמור לקבל החלטה. איזו תגובה ישראל צריכה להגיב בעקבות האירוע?"
שאער: "אומר לך את האמת, אני לא מקנא בשר הביטחון ובקבינט. הם יודעים טוב מאיתנו. יעשו את מה שהם צריכים לעשות. אני סומך עליהם. אני שנלחמתי במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים, התשה, איש שיריון, אני לא אביע את דעתי ולא אני קובע.
קובע האדם האמון על הנושא הבטחוני וזה שר הביטחון וקבינט, הם יקבעו כיצד לפעול. אבל צריך לפעול בזמן הנכון, בעיתוי הנכון, לפגוע בבני העוולה האלה שעשו את המעשה הנבלה הזה, לתת את המכה צריך אבל בזמן ובעיתוי. אני לא אומר מתי, היכן ואיפה. זה תפקידם".
בהמשך אמר הסב השכול בדמעות שליש: "אני רוצה לחזק את משפחת יפרח, את משפחת פרנקל ואת בני בכורי אופיר. שיהיה להם כוח! שיהיה להם כוח לעבור את הימים הקשים האלה".
האזינו לראיון המלא באדיבות 'קול ברמה'