שלושה ימים לאחר שנהרג מפצצת מרגמה בקיבוץ נחל עוז, ויממה לאחר שקברו את בנם, שיחזרו היום (שני) הוריו של הילד דניאל טרגרמן בן ה-4 את רגעי האימה.
"הפצמ"ר הקטלני הגיע אחרי מספר נפילות בסביבה", שחזר האב דורון. "באזור הייתה אזעקה בזמן שהיינו בבית. הילדים שיחקו בסלון, והאזעקה הבהילה את כולם. זה קרה כל כך מהר, בשלוש שניות, אתה מבין שזה לא נפל בשטח פתוח, זה ממש פה מעבר לקירות. בשניות האלה דניאל יוצא החוצה ואני מרגיש איך הוא חולף מולי".
"גילה אשתי רצתה להתקשר למישהו" סיפר האב, "אמרתי לה שהיא לא צריכה לעשות שום דבר, רק שתרגיע את הילדים שנייה. ידעתי כבר שאין צורך שאף אחד יבוא. יצאתי החוצה, הייתי ליד דניאל שנייה או שתיים, כיסיתי אותו. זהו. אנחנו מנסים לצאת מהתופת הזאת ומשאירים את דניאל מאחורה".
האם, גילה, סיפרה על הרגעים האחרונים "היה לו מבט קפוא בעיניים, אולי הוא נבהל. בדרך כלל כשהיה 'צבע אדום' הוא היה רץ ראשון לממ"ד והפעם הוא כאילו קפא. הוא לא הגיע, זה נתן תחושה כזאת לא טובה. הייתה תחושה רעה, גם כשה'צבע אדום' התחיל, הייתה תחושה ממש רעה".
"כשחזרנו הביתה הוא היה עסוק במשחקים שלו ופתאום אתה מגלה עוד משחק ועוד צעצוע שהוא לא ראה הרבה בזמן ובצהריים הוא נשכב על המיטה ואמר 'אוי, המיטה שלי, כל-כך התגעגעתי למיטה שלי'. כולנו רצינו לחזור הביתה ולחזור לשגרה" סיפרה האם.
דניאל טרגרמן הי"ד
"אני לא קולטת. עבר עליי, עלינו, אירוע מאוד מאוד מאוד קשה, מאוד מחריד, זה לא סתם לאבד שאנחנו איבדנו בן מתוק, מהמם, יפהפה, חכם, מוכשר וראינו את זה קורה מול העיניים שלנו ואי אפשר לעכל את זה, זה מפחיד, היום שנעכל את זה מפחיד אותנו וכשנבין מה קורה סביבנו".
אמו של דניאל הוסיפה: "הגיעו לכאן המון אנשים שלא מכירים אותנו שהרגישו צורך להזדהות איתנו ולהביע תמיכה, לנחם, ואמרו שהם מרגישים שדניאל הוא הילד של כולם כי הם ראו את התמונות שלו וזה בדיוק אותן תמונות שלהם יש של הילד רוכב באופניים או משחק בלגו ועם חולצת כדורגל ובאותה מידה זה יכל להיות הילד שלהם".
בראיון בגל"צ הבוקר אמרה האם כי המשפחה לא מתכוונת לחזור לקיבוץ. "אין סיכוי שנחזור. עכשיו זה מאוד ברור, אין כאן סימני שאלה ואני גם לא חושבת שיהיו. זה לא השקט - אלו הם הזכרונות".