חרדים, בואו לכנסת!

כיום, כעבור שנתיים בלבד כבר כולל המשמר החברתי כ-250 מתנדבים אשר השקיפו ביותר מ-1000 דיונים בוועדות שונות בכנסת.

צריך שתהיה לאזרחים האפשרות להשתתף בוועדות הכנסת

המשמר החברתי שולח משקיפים לוועדות הכנסת השונות. המשקיפים – אזרחים רגילים ולאו דווקא בעלי ידע פוליטי, מגיעים אל הכנסת, מצטרפים אל הוועדה, מקשיבים ורושמים עדות. העדויות מתפרסמות באתר האינטרנט של העמותה.

"המטרה היא לאפשר לציבור לחוות את הנעשה בכנסת באופן בלתי אמצעי", מסביר לכיכר השבת בעז רקוץ' מנכ"ל העמותה, "יש בציבור מין תחושה כזאת של מסתורין לגבי מה שנעשה בכנסת. אנשים הולכים לבחור ובזה מתבטאת מעורבותם והשפעתם על הפוליטיקה הישראלית. את כל השאר הם משאירים לנבחרי הציבור לעשות. אבל כך נוצר מצב אבסורדי שבו האזרחים כלל אינם מעורבים או אפילו מודעים להחלטות שמשפיעות ישירות על החיים שלהם."

"אני אתן לך דוגמא" אומר רקוץ', "נניח שיש וועדה שעוסקת בפיקוח על הטבות הניתנות לאימהות חד הוריות. הוועדה מתכנסת, יש שם אנשי שלטון ומומחים שונים, עובדים סוציאליים ונציגי ארגונים. אבל מה קורה אם אם חד הורית כלשהי תרצה להופיע שם ולראות מקרוב איך נעשות ההחלטות שמשפיעות ישירות על חייה? עד עכשיו היא לא יכלה להופיע, אלא אם כן היא הייתה קשורה לארגון מסוים, או שהיא הייתה בעמדה מיוחדת שתגרום להזמנתה. השינוי העצום שיצר המשמר החברתי הוא שכעת, אם חד הורית כזאת יכולה לבוא כמשקיפה אזרחית, להשתתף בוועדה ולתת עדות על מה שהיא ראתה."

לא מייצגים אף אחד

"אז האם אתם בעצם משמשים כלוביסטים של העם?" אני שואלת, "נותנים לאזרחים מקום בכנסת לצד כל בעלי האינטרנסים?" רקוץ' אינו מסכים להגדרה, "המשקיפים של המשמר החברתי אינם מייצגים את כל העם" הוא מדגיש, "כל פעם שמשקיף הולך לכנסת, הוא מייצג את עצמו בלבד. לכן חשוב לנו מאד שהמשקיפים בכנסת יגיעו מכל המגזרים והמפלגות. לא משנה אם זה חילוני, דתיה לאומית, חרדי, או ערבי, כולם יכולים לבוא לכנסת לשבת ולבדוק אם חברי הכנסת שהם הצביעו עבורם עושים את מלאכתם נאמנה".

ההשפעות של מהלך כזה ברורות, רקוץ' מספר כי מפעם לפעם מגיעות פניות מחברי כנסת אשר אינם מרוצים מאופן הצגתם בעדויות המשקיפים, "זה מראה שאנחנו עושים את הדבר הנכון", הוא אומר, "אם חברי הכנסת טורחים לקרוא את העדויות, זה אומר שיש משמעות לכך שאנשים מגיעים לכנסת, זה יוצר שקיפות, הח"כים יודעים שהם תחת עיניים אזרחיות וצריכים לתת דין וחשבון לבוחרים".

ביקורת אזרחית על הפוליטיקה

"האם פעילות כזאת אינה גורמת לזילות ביחס לכנסת ולחכי"ם?" אני שואלת, ורקוץ' מוחה באופן מיידי, "בדיוק להיפך", הוא אומר, "חשוב לי להדגיש שאנחנו מאד מעריכים את עבודתם של חברי הכנסת. רובם עובדים קשה מאד, בעיקר חברי הכנסת של המפלגות הקטנות, שבשביל להשפיע הם צריכים להתרוצץ מוועדה לוועדה. זאת עבודה קשה, ואנחנו מכבדים את מה שהם עושים. דווקא התקשורת מעדיפה להביא כל מיני אנקדוטות שוליות כמו מישהו שזורק כוס מים או צועק או מקלל, במקום להתייחס לנתונים החשובים, ובכך יוצרת מצג שווא כאילו כל חברי הכנסת עצלנים ולא עובדים".

"ומהם הנתונים שאתם מציגים?" אני שואלת, "אז זהו" עונה רקוץ', "אנחנו מביאים עדויות של אזרחים פרטיים שלאו דווקא מתמצאים בפוליטיקה. ככה אנשים באים ונחשפים לאופן שבו מתנהלות ההצבעות, הם ישר רואים את הפגמים, בבחינת 'אורח לרגע רואה כל פגע'. הם רואים אלו מחברי הכנסת אינם מגיעים לדיון, הם רואים אם היו הסכמים מראש, אם היו מחטפים, הכל מתועד. כך נוצרת הבנה של השיטה הפוליטית, והתחושה המלאכותית הזאת של הפער בין האנשים 'בתוך' הכנסת לבין האנשים 'מחוץ' לכנסת נעלמת".

מודעות לבעיה היא מחצית הפתרון

ואכן בכנסת ישנם הרבה מאד נהלים רשמיים ובלתי רשמיים אשר מאפשרים עמימות ויוצרים פתח לשחיתות פוליטית. כך לדוגמא הוא הנוהל שבו בפרוטוקולים של הוועדות אין פירוט שמי של הצבעות הח"כים: לכל וועדה בכנסת יש פרוטוקול שמתעד כל מילה שנאמרה בחדר. הפרוטוקול גם מתעד את תוצאות הדיון - האם ההצבעה עברה או נפלה, ובאיזה רוב. למרות הפירוט הרב שבפרוטוקול, משום מה לא נרשמים שמותיהם של הח"כים שמצביעים בעד או נגד. אדם שרוצה לדעת איך הצביע חבר הכנסת של המפלגה שלו חייב להיות נוכח בדיון בוועדה כי מעבר לדיון עצמו אין שום תיעוד על ההצבעה. "זה אבסורדי" אומר רקוץ' "אבל זה המצב כרגע".

נוהל נוסף הוא פעילותם של הלוביסטים - אנשים מיוחדים הנשכרים על ידי חברות וארגונים על מנת לקדם מטרות מסוימות בכנסת. בעבר פעלו הלוביסטים ללא מפריע בכנסת, דיברו עם ח"כים, שכנעו, הפצירו, כתבו ניירות עמדה וקידמו חוקים. בעקבות מידע שנחשף בתוכנית "עובדה", ובעקבות דיון ציבורי רב בנושא הלוביסטים הוטלו עליהם הגבלות חוקיות רבות, אם כי הם עדיין משמשים תפקיד חשוב בזירה הפוליטית.

"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", מסכם רקוץ'. "המטרה שלנו היא פשוטה. אנו מהווים צוהר לפעילותם של נבחרי הציבור במטרה ליעל את המערכת ולגרום לה להיות תקינה ודמוקרטית יותר".

פעילות חברתית

בנוסף לפעילותם בהגברת המעורבות האזרחית בכנסת, מקדמים במשמר החברתי גם רעיונות חברתיים. "המשמר החברתי נשען על שני רגליים" מסביר רקוץ', "רגל אחת היא הפעילות האזרחית והרגל השנייה היא הפעילות החברתית."

שני הנושאים הללו אינם מוציאים זה את זה. רקוץ' מסביר כי פעילות העמותה מתקדמת בשני המישורים, תוך זהירות מתמדת שאחד לא יאפיל על השני. "אנחנו פועלים לקידום חוקים חברתיים", הוא אומר "אבל עד עכשיו לא הצגנו ניירות עמדה. אנחנו משתדלים שלא ליפול על המשבצת הזאת, שלא נהייה מזוהים עם מפלגה מסוימת, ושלא נכנס לחלוקה המסורתית של שמאל וימין".

למרות שהעמותה תומכת בחוקים סוציאליים הרי שהמשקיפים מגיעים מכל קצוותיו של הקשת הפוליטית. "אנחנו לא בודקים בציציותיהם של המתנדבים", אומר רקוץ', "לא רק שזה לא מעניין אותנו למי הם בוחרים, או מה השקפותיהם האישיות, אלא שחשוב לנו שהמשקיפים ישקפו את הגיוון שקיים בציבור".

אחת מפעילויות השיא של העמותה, הוא פרסום "המדד החברתי" שמדרג את חברי הכנסת השונים על פי מידת מעורבותם בחקיקת חוקים חברתיים. "המדד החברתי הוא דוגמא מצוינת לשתי המישורים שבהם אנו פועלים" אומר רקוץ', "מצד אחד, זוהי פעילות חברתית מובהקת, חשוב לנו שחברי הכנסת יידעו שפעילותם החברתית נבחנת ונמדדת, ואנחנו במובהק מנסים ליצור שיח שבו החקיקה החברתית היא חשובה ומדוברת. מהצד השני, אפילו בפרויקט חברתי כל כך מובהק כמו המדד החברתי, אנחנו דואגים גם לבחון את פעילות חברי הכנסת כעובדים פרלמנטריים. חלק מהמדד נותן ציונים לחברי הכנסת על פי כמות החוקים החברתיים בהם הם השתתפו אפילו אם הצביעו כנגד החוקים הללו. כך אנו מקדמים את שתי המטרות שלנו, מחד קידום של חקיקה חברתית, ומאידך קידום פעילות פרלמנטרית תקינה."

חברי הכנסת החרדיים

ומה עם חברי הכנסת החרדיים? רקוץ' מצביע על שינוי ניכר בהצבעותיהם של חברי הכנסת החרדיים בעקבות המעבר מהקואליציה לאופוזיציה. "בזמן ישיבתם בקואליציה הצביעו המפלגות החרדיות בהתאם למשמעת הקואליציונית, ובדרך כלל החוקים לא היו מאד חברתיים. אבל עם ישיבתם באופוזיציה, אנחנו רואים שינוי דרסטי בהצבעות. עכשיו יש הצבעות לגופו של עניין. החרדים מצביעים באופן מעניין, כאשר לכל חוק ישנה התייחסות ספציפית – לפעמים מצביעים עם הקואליציה ולפעמים כנגדה, תלוי מה העניין. יש גם שונות בתוך המפלגות עצמן, וחברי אותה מפלגה מצביעים לעיתים באופן שונה זה מזה".

"יש חברי כנסת חרדיים מצוינים" אומר רקוץ' ומציין באופן מיוחד את פעילותם של משה גפני, אורי מקלב ואברהם מיכאלי. "ח"כים חרוצים שעובדים קשה מאד עבור ציבור בוחריהם".

לא לתל אביביים בלבד

לקראת סוף השיחה אני מעוניינת לברר את מטרת העמותה בהפצת רעיונותיה לציבור החרדי. "האם אתם מעוניינים במשקיפים חרדיים?" אני שואלת, ורקוץ' אינו מהסס לרגע, "מאד מאד מאד מעוניינים", הוא אומר בהחלטיות. "מאד".

"אם כל המשקיפים ייראו כמוני, אשכנזי, חילוני, תל אביבי, עם משקפי פלסטיק עגולות, אז נכשלנו לגמרי. אנחנו רוצים שהעם יבוא לכנסת, שכל קבוצה וכל מגזר יבואו ויבדקו מה קורה עם חברי הכנסת שלהם. הציבור החרדי הוא ציבור גדול מאד וראוי שיהיה מיוצג במשקיפים. לא מעניין אותנו אם מדובר באדם אשכנזי או מזרחי, לאיזה מפלגה הוא הצביע, איפה הוא לומד או מה הוא עושה, העיקר בשבילנו זה לנדב את הפלטפורמה שבה אנשים פרטיים יוכלו לגשת לכנסת, להקשיב לנעשה בוועדות, לרשום עדויות, ובכך לתרום לשיפור התהליכים הפרלמנטריים ומניעה של שחיתות פוליטית."

גולשים/ות המעוניינים/ות להתנדב כמשקיף/ה בכנסת, מוזמנים לבדוק את אתר האינטרנט של עמותת המשמר החברתי וליצור עימם קשר.

לינק לחוויותיה של בת שבע ברטמן כמשקיפה מטעם המשמר החברתי.