המגעים להפסקת האש נכנסו אמש (יום ד') לשלב המעשי והרציני, אבל באורח אבסורדי - גם הפעולה הקרקעית של צה"ל בעזה נעשתה קרובה מתמיד, והמהלך הזה כנראה בלתי נמנע. הסיבה: חמאס מנסה כעת בכל כוחו או יותר נכון בשארית כוחו, להגיע להישג מבצעי שאם יתממש הוא עלול להביא להרג של ישראלים אזרחים רבים ואולי גם חיילים. כזה היה ניסיון החדירה הגדול דרך המנהרה שסוכל הלילה ליד קיבוץ סופה.
ניסיון החדירה היה מאמץ נוסף של חמאס לשקם את התדמית המבצעית הירודה שלו ואת כושר המיקוח שלו במשא ומתן. המחבלים שניסו לצאת בכוח גדול יחסית, 13 אנשים, ממנהרה שחצתה את הגדר מול סופה, ניסו ככל הנראה לבצע פיגוע הרג גדול וחטיפה של חיילים ואזרחים. אילו צלחה המזימה הדבר היה משנה את פני המערכה כולה.
למרבה המזל, אמ"ן בסיוע שב"כ ידע לתת התרעה, הכוחות חיכו להם וסיכלו את התקיפה. אולם סכנת המנהרות לא חלפה, אלא רק הומחשה ביתר שאת. בצה"ל ידעו על מנהרה גדולה שחמאס התכוון לתקוף באמצעותה באזור כרם שלום עם כוח גדול. דבר קיומה של אותה מנהרה נחשף, אבל כעת מתברר שיש עוד מערכות מנהרות עם הסתעפויות בהיקף שאנחנו לא יודעים עליהן, בהן אחת מול קיבוץ סופה שבה עשו שימוש לפנות בוקר. השאלה היא כמה עוד מנהרות או הסתעפויות קיימות בשטח, ואת התשובה לשאלה הזאת אי אפשר לתת בלי להיות בשטח הרצועה ממערב לגדר.
שום מנהיג אחראי או איש צבא אחראי לא יוכל להרשות לעצמו שהקיבוצים בעוטף עזה יהיו תחת איום מתמיד של מנהרות גם אחרי שיושג הסכם רגיעה. לכן, בין אם הטרויקה נתניהו-יעלון-גנץ אינה ששה לכניסה קרקעית - כעת לא צריכה להיות לה דילמה. חמאס פתר לה את ההתלבטות.
אתמול דיבר ראש הממשלה על פירוז לטווח ארוך של הרצועה. עניין זה הוא כעת אקטואלי מתמיד ולכן סביר שיעלה כבר בשלבים המוקדמים של המשא ומתן שנפתח בקהיר. יחד עם זאת, היא אינה ממש ישימה אם ינסו להשיגה במשא ומתן. נחוץ יהיה שינוי גדול במצב המבצעי בשטח כדי שחמאס יחשוב אפילו על היענות לדרישה כזו.
משלחות ישראל וחמאס נמצאות כבר בקהיר. גם הפסקת אש הומניטרית לחמש שעות תתחיל ב-10:00. אולם הדרישות המקדמיות שחמאס הציג אתמול בלתי ריאליות בעליל, לא רק מנקודת ראות ישראלית אלא בעיקר מצד מצרים. במרכזן עומדת הדרישה לפתוח את מעבר רפיח 24 שעות ביממה בערבויות בינלאומיות. אין טעם לדון בנפרד בדרישות החמאסיות המקדמיות, משום שעוד יעברו שינויים.
ככלל, אמנם חמאס נמצא במצב הגרוע ביותר בתולדותיו, ובצה"ל מבחינים במרמור גובר והולך בקרב האוכלוסייה בעזה נגדו. כשראשיו ייצאו היום מהבונקרים הם ייראו את ההרס ואולי גם תמונת המצב שלהם תשתנה. ברור כעת כי הנושאים ונותנים המצרים יצטרכו לעבוד קשה, וצריך רק לקוות שהיוזמה של קטאר וטורקיה להציע תיווך חליפי תטורפד.
אגב, מי שתוקע מקלות כרגע בגלגלי המו"מ והתיווך הוא לא אחר מאשר מיודענו ג'ון קרי. כרגיל, מלא כוונות טובות ופעלתן, הוא דוחף את הקטארים ואת הטורקים - אבל נראה שגם הפעם לא יצליח. פשוט מפני שבעסקת רגיעה שותפים במידה שווה לא רק ישראל וחמאס אלא גם מצרים ואבו מאזן, וקטאר וטורקיה אינן גורם רצוי במרובע הזה.
הבוקר נכנסנו לישורת הסיום של מערכת "צוק איתן". אבל הסוף עדיין רחוק.