אנחנו רוצים לומר שלום ליהושע שני, אביו של סרן אורי מרדכי שני הי"ד מפקד מחלקה בגדוד 51 של גולני שנפל בקרב בצומת כיסופים בשמחת תורה.
"שלום לכם ולצופים".
מה שלומך בימים אלו?
"ברוך השם, לומדים לצעוד בנתיב החדש שהקדוש ברוך הוא גזר עלינו, נתיב חיים חדש, בלי אורי הי״ד אבל מתקדמים מזה גם כן".
מאיפה הכוח?
"אנחנו מאז ומתמיד, יודעים שיהודי נולד לעולם מתוך שליחות, כך גדלנו וכך גידלנו את ילדנו, ובשליחות הזאת לפעמים נוצרים קשיים, כך נתקלנו אנחנו בקושי גדול כזה, אבל את השליחות צריך להמשיך, וזה ייעדנו בעולם, כרגע יש לנו שליחות שאורי התווה לנו, מאז שאורי נפל התוודענו להרבה דברים שאורי כתב והוא ממש השאיר לנו מורשת שאנחנו כמשפחה וחברים ניקח את המורשת הזאת עם כל הכוחות שהקב״ה נותן לנו ואנחנו נמשיך את שליחות בעולם".
אורי היה בן הזקונים היה בן הזקונים שלכם, תספר לנו עליו.
"אורי גדל וצמח בקריית ארבע, עיר האבות, ומאז שהוא היה ילד הוא תמיד היה חייכן ומוביל, ומנהיג, הייתה לו חכמת חיים יוצאת דופן, והיה מצטיין גם בלימודי התורה שלו, גם כמנהיג חברתי, והוא כל מקום שהוא היה הוא הוביל, גם בתרומה לחברה, וגם השפיע מאוד על שמחת החיים בכל מקום שהוא היה, וכך היה גם עד יומו האחרון".
״יש תמונה מדהימה שמצאנו, בטלפון שלו שקיבלנו אותו מהצבא, שאורי צילם תמונה של הצוות שלו לאחר ארבע שעות לחימה ביום שמחת תודה כדי להעלות לחיילים את המצב רוח״
"זה הייתה התמונה האחרונה שלו, וזה היה עוד ביטוי לאופן שבו אורי הנהיג, תמיד בשמחה ותמיד בחיוך, גם ברגעים הקשים ביותר שאפשר לעלות על הדעת".
אורי נפל בקרב גבורה, תוך כדי שהוא נלחם מול המחבלים, זה משהו שנותן קצת נחמה?
"כן, בהחלט. החיים של אורי היו חיים קצרים, הוא נפל בגיל 22 וחצי, אבל הם היו חיים מלאי משמעות, ואורי ניצל כל רגע בחייו. הוא הספיק להתחתן ולהוליד ילד, ולמד הרבה תורה, והאופן שבו הוא נפל - על הגנה על עם ישראל, הגנה על המדינה זיקק למעשה את כל חייו, שהיו כולם למען כלל ישראל וזה אכן נחמה גדולה".
שמעתי סיפורים כשהגיע בשבת הראשונה הביתה מהצבא כמפקד הוא אומר לאשתו - יש לנו עוד 20 ילדים - החיילים.
"כן, אורי עשה את המסלול הצבאי שלו באגוז, יחידה מובחרת של הקומנדו, וברוך השם הצטיין שם. הוא יצא לקורס קצינים, ושסיים שם הוא פנה למפקדיו וביקש להיות מפקד במחלקה מבצעית של גולני דווקא, גולני זה עמך ישראל, הוא יכל לקבל תפקיד יותר יוקרתי, אבל זה לא עניין אותו. מה שעניין אותו זה לפקד על חיילים ולהכין אותם ליום פקודה. וגם לחנך אותם, הוא נענה לבקשה שלו וקיבל את המחלקה. הוא קיבל מחלקה של 20 גולנציקים, ובשבועות הראשונים היה לא פשוט, הוא בא עם סטנדרטים של אגוז, אפילו הסמל שלו אמר לו ׳אורי תרגע, פה זה לא אגוז’ ואז הוא בא הביתה ואמר לאשתו, יש לנו 20 חיילים, אנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו ילדים שלנו, וכך היה, מאותו רגע בכל יום שישי ביציאה הביתה אורי היה משקיע חמש שש שעות, והיה מגיע לבתיהם של החיילים ובונה איתם אמון, ממש נפלא וזה אפשר לו לקרוע אותם במשך השבוע באימונים, ולהכין אותם ליום פקודה, וזה מה שנתן לאורי את הכוח, בתור חייל נשוי עם ילד, כמעט לא להיות בבית, הוא פשוט ראה פירות בעמלו, והוא ראה איך שהמחלקה הולכת ונבנית, גם מבחינה מקצועית, וגם מבחינה חברתית, ומכל העדויות שאנחנו שומעים על יום הקרב הזה בשמחת תורה, החיילים שלו לחמו כאריות, ואנחנו בטוחים, שזו תוצאה של ההשקעה היוצאת מן הכלל של אורי בכל אחד ואחד מהחיילים שלו".
״אחת התצפיתניות סיפרה לנו שהיא ממש חשה שהם לחמו כמו סיירת מטכ״ל״
עוד נדבר וידובר רבות אחרי המלחמה על המחדל שגרם לאסון הזה לקרות, מסתבר שהיו סימנים מקדימים מחשידים, ואורי היה מהבודדים שזיהו ודאגו במשך חודשים רבים בהם שירת בגבול עזה ראה התכנסויות ואימונים וניסה להעביר לדרגים הבכירים.
״נכון. למעשה אורי נמצא במוצב כיסופים מתחילת חודש סיוון, מיד בשבועות הראשונים אורי שם לב שכל הפרות הסדר בגדר. ושלחו אותם לטפל באמצעים מצחיקים - הייתי אומר, אורי ולא רק הוא, גם קצינים אחרים בגדוד ראו שמאחורי ההפרות סדר האלה מתרחשת פעילות הרבה יותר משמעותית מהפרות סדר".
״סיפר חייל שלו בשם קורדובה, שבכל נוהל קרב לפני יציאה למשימה אורי היה אומר לחיילים שלו ‘חברה, לא להתבלבל, יום אחד הם עוד עלולים לפרוץ לנו את הגדר, ולשלוט לנו את היהודים בקיבוצים ולהגיע לבסיסים שלנו' והם היו צוחקים עליו״
בתוך כל התקופה הזאת יש משהו שבכל זאת מצליח לנחם אותך?
"אנו חשים, שבאותו יום שמחת תורה. קרה משהו, עם ישראל הוא לא אותו עם ישראל מיום שמחת תורה, האחדות שאנחנו חשים שהיא באה לידי ביטוי גם בעורף וגם בחזית, אני מדגיש אצלם העם - היא אחדות שהיא מאוד מרגשת ומרוממת, והיא זו שנותנת לנו את התקווה שנפילתו של אורי וחבריו לא היו לשווא, אני חלק מפורום הגבורה שהקמנו בשבועות האחרונים, שקוראים לקבינט המלחמה ולראש הממשלה לא לעצור אנחנו חוששים שהלחץ גם הבינלאומי וגם לחץ מכל מני קמפיינים ממונים פה בישראל עלולים להחליש את קבינט המלחמה מאותה מטרה של מיתות חמאס, אם חלילה זה יקרה התחושה שלי ושכל ההורים השכולים תיהיה קשה ביותר אבל אנחנו מאמינים שהממשלה והקבינט אכן יקשיבו לקול העם ולקול המשפחות השכולות ולקול הנופלים הבוקע מהאדמה להשלים את המשימה של מיגור אוייבינו".
כולנו ראינו את הניסיון של האחים לנשק לבנות קמפיין פוליטי על הגב של המשפחות השכולות, כשראית את זה מה הרגשת?
"הייתי נסער ביותר, האמת שעוד לפני שאורי נפל וגם אורי עצמו, לא אהבנו את צמד המילים אחים לנשק שמודבק לארגון פוליטי, אחים לנשק זה מושג שצריך להיות טהור ואני חייב להגיד - כל עוד הארגון הזה מחזיק במילים אחים לנשק בעיני זה לא לגיטימי, גם אם הם עושים דברים טובים ואני יודע שהם עשו דברים לאחר שמחת תורה.
"להחזיק בצמד המילים האלה ׳אחים לנשק׳ זה בסג'עיה ובחאן יונס ובגבול הצפון"
"אחים לנשק זה בני אורי, וראם בטיטו, והחיילים שנפלו איתו בקרב הי״ד והם היו אחים לנשק, לא אלה שעושים פעילויות בתל אביב נגד הממשלה".
אבל בסוף אני מאמין שיש לך ביקורות על המנהגים כאן.
״אני נוקט כרגע בגישה, שאת החשבון ואת הביקורת, ובוודאי שישנה ביקורת, יש לנו הרבה מה לומר, ויש לנו הרבה מה להראות על דברים שבני כתב - אבל זה צריך לעשות אחרי המלחמה, אחרי שנכריע את האויב, ברגעים האלה אסור שיהיה חשבון פוליטי, כולנו צריכים לעסוק רק בהכרעת האויב".
צפו בראיון המלא.