די בעצם הדיבורים על הצטרפותה של הרבנית בר שלום למפלגתו של כחלון, כדי לפגוע באביה ובש"ס.
הרי מרן הרב עובדיה זצ"ל התנגד בתוקף לצירוף נשים למפלגה, והוא ידע למה. מועצת החכמים של ש"ס לא מעלים על דעתם לכלול נשים ברשימה, וגם הם יודעים למה. והיא? כנראה שלא יודעת למה.
היא לא חלילה פורקת עול, אלא מתיימרת להמשיך את מורשת אביה. היא ודאי תסביר שאביה לא היה מתנגד לכך. היא אפילו תוכיח שהוא ציוה עליה.
אך מה היא תסביר לנשות ש"ס הרוצות לרוץ לפוליטיקה? למה שהן לא יתמודדו על מקום בש"ס, ואולי אף במפלגה אחרת. מה היא תסביר?
זה רק מראה שמי שמדליק משואה ומקבל פרס ישראל, כנציג מתקדם של החברה החרדית, סופו לפריצת הגדר. זו נבואה המגשימה את עצמה. היא באמת הפכה ליברלית. צעד חסר אחריות של מי שכנראה מסוחררת מאהדת הציבור החילוני. מסתבר שהשפעתה של הרוח הליברלית, היא לא רק על השוליים.
התרסתה נגד אביה היא לא רק בהלכה, אלא גם כנגד המפלגה שהקים. ש"ס עלולה להפסיד קולות לא מעטים למפלגתו של כחלון. ומי מעודדת הפסד קולות אלו? - היא, ביתו של מרן. היא גם מנצלת את זאת שקשה לצאת נגדה, כי זה עלול חלילה להביא לסכסוך משפחתי ומפלגתי.
רבים ייתלו בכך שהיא ברשימה זו, כדי שלא להצביע לש"ס. הם יגידו שבכך שמצביעים לה, מצביעים לאביה. הם גם ילמדו ממנה שניתן בכלל להצביע למפלגות אחרות, ולהתיימר עדיין לנאמנות לש"ס.
מדובר על דוגמא אישית שלילית בהתגלמותה, לתלמידותיה בפרט,
ולנשים החרדיות בכלל. המסר הוא, הגיע הזמן לשוויון האישה החרדית. הקריאה היא - נשות ישראל, תשאפו לכנסת! התפרקות זו של ערכים סופה לפורר את הבית החרדי, וגם את ש"ס מבפנים.
כי אם בבת הארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובות הקיר?