אאא

היום כולם יודעים, אריה דרעי איבד את זה. ילד הפלא של הפוליטיקה המזרחית הלך. הלך הילד, הלך גם הפלא. נשאר אדם מבוגר, ממורמר, שבע מאבקים וקרבות. "פרנואיד", כפי שמגדירים אותו כמה מן האנשים שליוו אותו בזמנים ההם. אנשים שפעם הסכימו למות על קדושת הש"ס רואים בו כמנהיג שעבר זמנו. 

דרעי איבד את הקסם, המלך הבלתי מעורער מתקשה להתמודד עם העידן החדש. הקצב המהיר של הרשתות החברתיות, קבוצות הוואטסאפ והאינטרנט מוציא אותו משיווי משקל. האיש שהיה רגיל לשלוט בכלי תקשורת גדולים במדינה, צמוד היום למסכים בניסיון לעצור את האייטם הבא, כשהוא לא מצליח הוא מאבד שליטה. 

בשיחות עם מקורבים זו התמונה שמתקבלת, דרעי של היום עסוק במלחמת הישרדות קשה, ובמלחמה כמו במלחמה, כולם נגד כולם. "כואב לראות שדרעי איבד את היכולת להבחין מי בעד ומי נגד. הוא מבלה שעות במלחמה עם אנשי שלומו דווקא", אומר אחד מהם. דרעי הורס את עצמו מבפנים, אם זה היה תיק משפטי, הוא היה נושא את השם, דרעי נגד דרעי. כואב לראות את זה, אבל אין עם מי לדבר.

עדינה בר שלום: "למה דרעי מפלג אותנו?"

ולא רק מקורבים שלא לציטוט מדברים על דרעי המסוכסך עם עצמו, רק היום נחשפו בגלי צה"ל הקלטות נוספות של הרבנית עדינה בר-שלום, בתו של מרן הרב עובדיה יוסף, בהן היא אומרת את אותם הדברים: "אני לא חושבת שאריה מתנהל נכון, נטיתי לו חסד, אך למה הוא מפלג אותנו? למה הוא מתקוטט עם כולם? למה הוא מזלזל בכולם? הייתי פעם אחת בכנסת, למה הוא יושב עם הגב לאלי. מילה אחת לא דיבר אתו. מה אלי עשה לו?". 

 (צילום: יעקב כהן)
הלך הילד, הלך גם הפלא. אריה דרעי (צילום ארכיון: מאיר אלפסי)
הגדלה

בשנים הקצרות, מאז שדרעי חזר לפוליטיקה, הוא מתנהג כמו פרודיה על אלצסט של מולייר, הוא בטוח שהוא היחיד בסביבה שיודע מה נכון, מה טוב ומה צריך להיות. הוא חזר בתשובה. כל השאר טועים, לא מבינים. מי שלא מיישר קו או נתפס מדבר סרה במלך מסומן באיקס אדום. יכול להיות שבדיוק כמו אלצסט גם דרעי יאלץ לבסוף למצוא לעצמו "מקום רחוק ונידח שבו אדם המכבד את עצמו יוכל להיות חופשי."

והציבור? הציבור מאס במלחמות, אך דרעי עצמו כנראה כבר לא מסוגל בלעדיהן. האמת שקשה להאשים אותו, שנותיו כנציג החברה המזרחית, כנציג המופלים והאאוטסיידרים, תקופת "שאגת אריה", ותקופתו בכלא - כל אלו ועוד הפכו את האדם לפרנואיד, כזה שבכל רגע חושש מפני הסכין הבאה שתנעץ בגבו. אז אפשר להבין, אפשר אפילו לחוש אמפתיה אל מול מצבו של המנהיג לשעבר, אך כפי שמראים הסקרים כולם - המצביעים בורחים. 

חלקם יחזרו לביתם המקורי ביהדות התורה, חלקם יעזבו למפלגות חדשות, ואחרים פשוט ישבו בבית וימתינו שיקום מנהיג חדש.

וזה כואב. ציבור בני התורה הספרדים ובני עדות המזרח הולכים להפסיד ובגדול. הכוח הספרדי-מזרחי בכנסת, הכוח הכה חשוב הזה - כפי שנראה עכשיו - יצטמצם משמעותית. דרעי וישי לא מבינים שאין דרך עדינה להרוס. אין שום דבר טוב במלחמה - חוץ מזה שהיא מסתיימת. אם הם לא יתנערו מעל מאבקי האגו האישיים ויציגו איחוד מרשים, אם תנועת ש"ס לא תתעורר, המכה שיספוג הציבור הספרדי תהיה כזו שיהיה קשה להתאושש ממנה. וכפי שאמר אפלטון, "רק המתים רואים את סוף המלחמה"...