אאא

עו"ד רם כספי, המייצג בכירים לשעבר בבנק לאומי בפרשת העלמות המס, ביניהם גליה מאור ואיתן רף, הגיש במהלך סוף השבוע לבית המשפט בבקשה דחופה לאפשר לו תקופה של כחצי שנה בטרם יגיש תשובה מטעמם. "מוגשת בזאת בקשה דחופה במסגרתה מתבקש בית המשפט ליתן לכל המשיבים ובכללם לגליה מאור, איתן רף, צבי איצקוביץ, עוזי רוזן ובנימין נוה ארכת מועד לבקשת תשובותיהם לתקופה של לפחות שישה חודשים, החל מהמועד בו תוכרע בקשת העיכוב", כתב כספי.

בתגובה, השיבו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם כי הבקשה נועדה למשוך זמן ותו לא. "הבנק שילם את הקנס, הנזק לבנק ולבעלי המניות כבר נגרם. מטרת בקשת האישור (של התביעה הנגזרת) היא להביא לפיצוי של הבנק על הנזק שנגרם לו. כל ארכה בלתי סבירה של חצי שנה רק תוסיף לנזק העצום שנגרם".

בן מאיר ואבירם כותבים שבקשת כספי מעוררת תמיהה שכן כספי, בדיון שנערך בתביעה הנגזרת השניה לפני פחות מחודש, הסכים להגיש תשובה לתיקון התביעה בתוך 21 יום. "בדצמבר לא הייתה כל מניעה למיעוט המשיבים להצהיר כי די להם ב־21 יום להגיש תשובה מתוקנת ואף לנהל הליך הוכחות ולדברים אלו הסכים עו"ד כספי". בתחילת החודש נחשף ב"כלכליסט" כי בכירי הבנק לשעבר ובראשם מאור ורף נמצאים בדיונים להסכם פשרה בגין אחת מהתביעות הנגזרות שהוגשו נגדם לבתי המשפט.

במקביל נפתחה היום חזית חדשה עבור לאומי כשבעל מניות מיעוט הגיש לבית המשפט באמצעות עו"ד אופיר נאור ורנן גרשט בקשה לאשר תביעה ייצוגית כנגד הבנק וכנגד 20 דירקטורים בעבר ובהווה בגובה של 474 מיליון שקל. הבקשה מתייחסת לדירקטורים בלבד ואינה כוללת חברי הנהלה. "עילת התובענה הינה הפרה חמורה של חובת הזהירות מצד חברי דירקטוריון הבנק שבמהלך תקופת כהונתם ברשלנותם ותחת שבט ביקורתם אפשרו במשך שנים קיומה של מערכת מאורגנת ומשומנת שפעלה באופן בלתי חוקי בארה"ב ותוך שהיא מודעת היטב לאי החוקיות הנגועה בהתנהלותה". נאור וגרשט צירפו חוות דעת של ד"ר אסתרי גילעז רן שטוענת כי מחיקת הכספים של לאומי הביאה לפגיעה בשווי המניות עבור כלל מחזיקי המניות של הבנק בשיעור שנע בין 1.4 מיליארד ל־2.5 מיליארד שקל.

מבחינת לאומי עשוי להיות הבדל משמעותי בין שתי התביעות הנגזרות שהוגשו לבין תביעה ייצוגית זו, בנוגע לטענת ההגנה המתבססת על שיפוי נושאי המשרה. זאת כשבכתב ההגנה שהגיש הבנק בתביעת הנגזרת הראשונה הועלתה טענה שאין טעם בתביעה מאחר שלנושאי המשרה ממילא יש כתב שיפוי במסגרתו התחייב הבנק לשפות אותם על כספים שהם עשויים לשלם. בתביעה הנגזרת התבקש פיצוי שילך לקופת הבנק ויפצה אותו על הנזקים לכאורה שנגרמו לו. כך שאם התביעה מתקבלת מופעל השיפוי. בשורה התחתונה מדובר במשחק סכום אפס: הנתבעים מפצים את הבנק והבנק משפה אותם.

בתביעה יצוגית לעומת זאת נתבע פיצוי לקבוצת בעלי המניות המיוצגים, כך שלא ניתן יהיה להשתמש בטענת כתב השיפוי לסילוק ההליך, מפני שהפיצוי הנתבע אינו מיועד לבנק אלא לבעלי המניות מהציבור.